|
|
עמוד:3
פרק ראשון ; תחילתה של שירת החול בספרד ומה שחידש ר' יצחק אבן כלפון בזה היהודים שהיו כנופים בספרד במאה השביעית לאלף החמישי , היא המאה התשיעית למניין הנוצרים , והיו שרויים שם בין מלכים ושלטונים ואוכלוסים ישמעאלים ואדומים המתחרים זה בזה תחרות של דת , וחרב לא פסקה מביניהם , הביאו עמם את תורת אבותיהם בידיהם , ומכוחה נתקיימו בקיום של עם הבדול מן העמים שכניו , שהוא חבוק ודבוק בעצמו ושומר תורתו ותרבות אבותיו ואינו בטל בין האומות שהוא שוכן בקרבן . יהודי ספרד לא היו אותו זמן כגוף שלם שמקורות חיותו בתוכו , אלא היו תלויים ביהודים יושבי בבל , בישיבות סורא ופומבדיתא , שמהם קיבלו הוראה בענייני התורה ותלמודה ופירושה ובענייני הלכה למעשה , ומהם קיבלו חיבורים במקצועות של חכמת זמנם , ויהודי ספרד מכבדים אותם בכיבוד הורים ומורים . אף הפיוטים שהיו בידי יהודי ספרד באותם ימים מ ? ל פייטני ארץ ישראל היו , שקיבלום מישיבות בבל , שהרי פיוטים מרובים של פייטני ארץ-ישראל כלולים בסידור רב סעדיה גאון , וסידורו פשט גם בספרד . 1 במשך הימים נתרבה לימוד התורה בספרד וגברה שם תרבות ישראל , וכשהגיעו למאה השמינית של האלף החמישי , היא המאה העשירית למניינם , התחילה יהדות ספרד מתמלאת בכוחה הרוחני ! נשתלים בתוכה גדולי תורה וחכמים ופייטנים , שבאו מבבל ומצפונה של אפריקה , ואף היא גופה התחילה עושה תולדות כיוצא בהם . הפייטנים הראשונים שקמו בספרד באותו הזמן היו לימודי הפיוט הארץ ישראלי , וכשבאו לחבר פיוטים עמדו לנגד עיניהם הדוגמאות של פיוטי ארץישראל שהיו נאמרים בבתי הכנסיות שבספרד , וממילא היו הפיוטים שנתחברו ובאו בספרד עשויים בצביון הפיוטים הארץ ישראליים , ששימשו דפוסים מקובלים לרוח היצירה הפיוטית העברית של התקופה , לפי שעדיין חיו בספרד דעות והשקפות וטעמי נוי שהיו שווים להם וליהודי בבל וליהודי ארץ-ישראל . ואלה עיקרי תכונותיו של הפיוט הארץ ישראלי : ( א ) השקפת העולם של הפיוטים היא השקפת העולם של חז-ל ; ( ב ) המוטיבים שדברי הפיוט כרוכים עליהם יסודתם באגדות התלמוד ובמדרשים ; ( ג ) לשון הפיוט היא הלשון המורחבת הכוללת בתוכה גם מלשון המקרא , גם מלשון חכמים וגם מצורות לשון חדשות שכל פייטן מחדשן ; ( ד ) צורות הפיוטים יסודתן בצורות הריטוריות שנתנו הדרשנים שבתלמוד ובמדרשים לדרשותיהם ; 1 סידור רב סעדיה גאון , ירושלים תש"א , במבוא של ש . אסף עמי . 33
|
|