|
עמוד:800
ט ואמרה ויטהרו הלשכות ואשיבה שם כלי בית האלהים את-המנחה והלבונה : י ואדעה כי-מניות הלוים לא נתנה ויברחו איש-לשדהו הלוים והמשררים עשי המלאכה : יא ואריבה את-המגנים ואמרה מדוע נעזב בית-האלהים ואקבצם ואעמדם על-עמדם : יב וכל-יהודה הביאו מעשר הדגן והתירוש והיצהר לאוצרות : יג ואוצרה על-אוצרות שלמיה הכהן וצדוק המופר ופדיה מן-הלוים ועל-ידם חנן בן-זכור בן-מתניה כי נאמנים נחשבו ועליהם לחלק לאחיהם : יד זכרה-לי אלהי על-זאת ואל-תמח חסדי אשר עשיתי בבית אלהי ובמשמריו : טו בימים ההמה ראיתי ביהודה דרכים-גתות בשבת ומביאים הערמות ועמסים על-החמרים ואף-יין ענבים ותאנים וכל-משא ומביאים ירושלם ביום השבת ואעיד ביום מכרם ציד : טז והצרים ישבו בה מביאים דאג וכל-מכר ומכרים בשבת לבני יהודה ובירושלם : יז ואריבה את חרי יהודה ואמרה להם מה-הדבר הרע הזה אשר אתם עשים ומחללים את-יום השבת : יח הלוא כה עשו אבתיכם ויבא אלהינו עלינו את כל-הרעה הזאת ועל העיר הזאת ואתם מוסיפים חרון על-ישראל לחלל את-השבת : יט ויהי כאשר צללו שערי ירושלם לפני השבת ואמרה וימגרו הדלתות ואמרה אשר לא יפתחום עד אחר השבת ומנערי העמדתי על-השערים לא-יבוא משא ביום השבת : כ וילינו הרכלים ומכרי כל-ממכר מחוץ לירושלם פעם ושתים : כא ואעידה בהם ואמרה אליהם מדוע אתם לנים נגד החומה אםתשנו יד אשלח בכם מן-העת ההיא לא-באו בשבת : כב ואמרה ללוים אשר יהיו מחהרים ובאים שמרים השערים לקדש את-יום השבת גם-זאת זכרה-לי אלהי וחוסה עלי כרב חסדך : כג גם בימים ההם ראיתי את-היהודים השיבו נשים אשדדיות עמניות מואביות : כד ובניהם חצי מדבר אשדודית ואינם מכירים לדבר יהודית וכלשון עם ועם : כה ואריב עמם ואקללם ואכה מהם אנשים ואמרטם ואשביעם באלהים אם-תתנו בנתיכם לבניהם ואםתשאו מבנתיהם לבניכם ולכם : כו הלוא על-אלה חטא-שלמה מלך ישראל ובגוים הרבים לא-היה מלך כמהו ואהוב לאלהיו היה ויתנהו אלהים מלך על-כל-ישראל גם-אותו החטיאו הנשים הנכריות : כז ולכם הנשמע לעשת את כל-הרעה הגדולה הזאת למעל באלהינו להשיב נשים נכריות : כח ומבני יוידע בן-אלישיב הכהן הגדול חתן לסנבלט החרני ואבריחהו מעלי : כט זכרה להם אלהי על גאלי הכהנה וברית הכהנה והלוים : ל וטהרתים מכל-נכר ואעמידה משמרות לכהנים וללוים איש במלאכתו : לא ולקרבן העצים בעתים מזמנות ולבכורים זכרה-לי אלהי לטובה :
|