|
עמוד:744
פרק ו א יש רעה אשר ראיתי תחת השמש ורבה היא על-האדם : ב איש אשר יתן-לו האלהים עשר ונכסים וכבוד ואיננו חסר לנפשו מכל אשר-יתאוה ולא-ישליטנו האלהים לאכל ממנו כי איש נכרי יאכלנו זה הבל וחלי רע הוא : ג אם-יוליד איש מאה ושנים רבות יחיה ורב שיהיו ימי-שניו ונפשו לא-תשבע מן-החובה וגם-קבורה לא-היתה לו אמרתי טוב ממנו הנפל : ד כי-בהבל בא ובחשך ילך ובחשך שמו יכמה : ה גם-שמש לא-ראה ולא ידע נחת פרק ה א אל-תבהל על-פיך ולבך אל-ימהר להוציא דבר לפני האלהים כי האלהים בשמים ואתה על-הארץ על-כן יהיו דבריך מעחים : ב כי בא החלום ברב ענין וקול כסיל ברב דברים : ג כאשר תדר נדר לאלהים אל-תאחר לשלמו כי אין חפץ בכסילים את אשר-תדר שלם : ד טוב אשר לא-תדר משתדור ולא תשלם : ה אל-תתן את-פיך לחטיא את-בשרך ואל-תאמר לפני המלאך כי שגגה היא למה יקצף האלהים על-קולך וחבל את-מעשה ידיך : ו כי ברב חלמות והבלים ודברים הרבה כי את-האלהים ירא : ז אם-עשק רש וגזל משפט וצדק תראה במדינה אל-תתמה על-החפץ כי גבה מעל גבה שמר וגבהים עליהם : ח ויתרון ארץ בכל הוא מלך לשדה נעבד : ט אהב כסף לא-ישבע כסף ומי-אהב בהמון לא תבואה גם-זה הבל : י ברבות החובה רבו אוכליה ומה-כשרון לבעליה כי אם-ראות עיניו : יא מתוקה שנת העבד אם-מעט ואם-הרבה יאכל והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון : יב יש רעה חולה ראיתי תחת השמש עשר שמור לבעליו לרעתו : יג ואבד העשר ההוא בענין רע והוליד בן ואין בידו מאומה : יד כאשר יצא מבטן אמו ערום ישוב ללכת כשבא ומאומה לא-ישא בעמלו שילך בידו : טו וגם-זה רעע חולה כל-עמת שבא כן ילך ומה-יתרון לו שיעמל לרוח : טז גם כל-ימיו בחשך יאכל וכעס הרבה וחליו וקצף : יז הנה אשר-ראיתי אני טוב אשר-יפה לאכול-ולשתות ולראות טובה בכל-עמלו שיעמל תחת-השמש מספר ימי-חייו אשר-נתן-לו האלהים כי-הוא חלקו : יח גם כל-האדם אשר נתן-לו האלהים עשר ונכסים והשליטו לאכל ממנו ולשאת את-חלקו ולשמח בעמלו זה מתת אלהים היא : יט כי לא הרבה יזכר את-ימי חייו כי האלהים מענה בשמחת לבו : רוח : יז שמר רגלך כאשר תלך אל-בית האלהים וקרוב לשמע מתת הכסילים זבח כי-אינם יודעים לעשות רע :
|