פרק ב

עמוד:727

פרק ב א אני חבצלת השרון שושנת העמקים : ב כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין הבנות : ג כתפוח בעצי היער כן דודי בין הבנים בצלו חמדתי וישבתי ופריו מתוק לחכי : ד הביאני אל-בית היין ודגלו עלי אהבה : ה סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי-חולת אהבה אני : ו שמאלו תחת לראשי וימינו תחבקני : ז השבעתי אתכם בנות ירושלם בצבאות או באילות השדה אם-תעירו ואם-תעוררו את-האהבה עד שתחפץ : ח קול דודי הנה-זה בא מדלג עלההרים מקפץ על-הגבעות : ט דומה דודי לצבי או לעפר האילים הנה-זה עומד אחר כתלנו משגיח מן-החלנות מציץ מן-החרכים : י ענה דודי ואמר לי קומי לך רעיתי יפתי ולכי-לך : יא כי-הנה המתיו עבר הגשם חלף הלך לו : יב הנצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע בארצנו : יג התאנה חנטה פגיה והגפנים סמדר נתנו ריח קומי לך רעיתי יפתי ולכי-לך : יד יונתי בחגוי המלע בסתר המדרגה הראיני את-מראיך השמיעיני את-קולך כי- פרק א א שיר השירים אשר לשלמה : ב ישקני מנשיקות פיהו כי-טובים דדיך מיין : ג לריח שמניך טובים שמן תורק שמך על-כן עלמות אהבוך : ד משכני אחריך נרוצה הביאני המלך חדריו נגילה ונשמחה בך נזכירה דדיך מיין מישרים אהבוך : ה שחורה אני ונאוה בנות ירושלם כאהלי קדר כיריעות שלמה : ו אל-תראוני שאני שחרחרת ששזפתני השמש בני אמי נחרו-בי שמני נטרה את-הכרמים כרמי שלי לא נטרתי : ז הגידה לי שאהבה נפשי איכה תרעה איכה תרביץ בצהרים שלמה אהיה כעטיה על עדרי חבריך : ח אם-לא תדעי לך היפה בנשים צאי-לך בעקבי הצאן ורעי את-גדיתיך על משכנות הרעים : ט לססתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי : י נאוו לחייך בתרים צוארך בחרוזים : יא תורי זהב נעשהלך עם נקדות הכסף : יב עד-שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו : יג צרור המר דודי לי בין שדי ילין : יד אשכל הכפר דודי לי בכרמי עין גדי : טו הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים : טז הנך יפה דודי אף נעים אף-ערשנו רעננה : יז קרות בתינו ארזים רהיטנו ברותים : שיר השירים

מטח : המרכז לטכנולוגיה חינוכית


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר