|
עמוד:717
פרק ל א ועתה שחקו עלי צעירים ממני לימים אשר-מאסתי אבותם לשית עם-כלבי צאני : ב גםכח ידיהם למה לי עלימו אבד כלח : ג בחסר ובכפן גלמוד הערקים ציה אמש שואה ומשאה : ד הקטפים מלוח עלי-שיח ושרש רתמים לחמם : ה מן-גו יגרשו יריעו עלימו כגנב : ו בערוץ נחלים לשכן חרי עפר וכפים : ז בין-שיחים ינהקו תחת חרול יספחו : ח בני-נבל גם-בני בלי-שם נכאו מן-הארץ : ט ועתה נגינתם הייתי ואהי להם למלה : י תעבוני רחקו מני ומפני לא-חשכו רק : יא כי-יתרי פתח ויענני ורסן מפני שלחו : יב על-ימין פרחח יקומו רגלי שלחו ויסלו עלי ארחות אידם : יג נתסו נתיבתי להותי-יעילו לא עזר למו : יד כפרץ רחב יאתיו תחת שאה התגלגלו : טו ההפך עלי בלהות תרדף כרוח נדבתי וכעב עברה פרק כט א ויסף איוב שאת משלו ויאמר : ב מי-יתנני כירחי-קדם כימי אלוה ישמרני : ג בהלו נרו עלי ראשי לאורו אלך חשך : ד כאשר הייתי בימי חרפי בסוד אלוה עלי אהלי : ה בעוד שדי עמדי סביבותי נערי : ו ברחץ הליכי בחמה וצור יצוק עמדי פלגי-שמן : ז בצאתי שער עליקרת ברחוב אכין מושבי : ח ראוני נערים ונחבאו וישישים קמו עמדו : ט שרים עצרו במלים וכף ישימו לפיהם : י קול-נגידים נחבאו ולשונם לחכם דבקה : יא כי אזן שמעה ותאשרני ועין ראתה ותעידני : יב כי-אמלט עני משוע ויתום ולא-עזר לו : יג ברכת אבד עלי תבא ולב אלמנה ארנן : יד צדק לבשתי וילבשני כמעיל וצניף משפטי : טו עינים הייתי לעור ורגלים לפמח אני : טז אב אנכי לאביונים ורב לא-ידעתי אחקרהו : יז ואשברה מתלעות עול ומשניו אשליך טרף : יח ואמר עם-קני אגוע וכחול ארבה ימים : יט שרשי פתוח אלי-מים וטל ילין בקצירי : כ כבודי חדש עמדי וקשתי בידי תחליף : כא לי-שמעו ויחלו וידמו למו עצתי : כב אחרי דברי לא ישנו ועלימו תחף מלתי : כג ויחלו כמטר לי ופיהם פערו למלקוש : כד אשחק אלהם לא יאמינו ואור פני לא יפילון : כה אבחר דרכם ואשב ראש ואשכון כמלך בגדוד כאשר אבלים ינחם : ומות אמרו באזנינו שמענו שמעה : כג אלהים הבין דרכה והוא ידע את-מקומה : כד כי-הוא לקצות-הארץ יביט תחת כל-השמים יראה : כה לעשות לרוח משקל ומים תכן במדה : כו בעשתו למטר חק ודרך לחזיז קלות : כז אז ראה ויספרה הכינה וגם-חקרה : כח ויאמר לאדם הן יראת אדני היא חכמה וסור מרע בינה :
|