|
עמוד:587
פרק ט א ראיתי את אדני נצב על המזבח ויאמר הך הכפתור וירעשו המפים ובצעם בראש כלם ואחריתם בחרב אהרג לא ינוס להם נס ולא ימלט להם פליט : ב אם יחתרו בשאול משם ידי תקחם ואם יעלו השמים משם אורידם : ג ואם יחבאו בראש הכרמל משם אחפש ולקחתים ואם ימתרו מנגד עיני בקרקע הים משם אצוה את הנחש ונשכם : ד ואם ילכו בשבי לפני איביהם משם אצוה את החרב והרגתם ושמתי עיני עליהם לרעה ולא לטובה : ה ואדני יהוה הצבאות הנוגע בארץ ותמוג ואבלו כל יושבי בה ועלתה כיאר כלה ושקעה כיאר מצרים : ו הבונה בשמים מעלותו מעלותיו ואגדתו על ארץ יסדה הקרא למי הים וישפכם על פני הארץ יהוה שמו : ז הלוא כבני כשיים אתם לי בני ישראל נאם יהוה הלוא את ישראל העליתי מארץ מצרים ופלשתיים מכפתור וארם מקיר : ח הנה עיני אדני יהוה בממלכה החחאה והשמדתי אתה מעל פני האדמה אפס כי לא השמיד אשמיד את בית יעקב נאם יהוה : ט כי הנה אנכי מצוה והנעותי בכל הגוים את בית ישראל כאשר ינוע בכברה ולא יפול צרור ארץ : י בחרב ימותו כל חחאי עמי האמרים לא תגיש ותקדים בעדינו הרעה : יא ביום ההוא אקים את סכת דויד הנפלת וגדרתי את פרציהן והרסתיו אקים ובניתיה כימי עולם : יב למען יירשו את שארית אדום וכל הגוים אשר נקרא שמי עליהם נאם יהוה עשה זאת : יג הנה ימים באים נאם יהוה ונגש חורש בקצר ודרך ענבים במשך הזרע והחיפו ההרים עסיס וכל הגבעות תתמוגגנה : יד ושבתי את שבות עמי ישראל ובנו ערים נשמות וישבו ונטעו כרמים ושתו את יינם ועשו גנות ואכלו את פריהם : טו ונטעתים על אדמתם ולא ינתשו עוד מעל אדמתם אשר נתתי להם אמר יהוה אלהיך : ושמתיה כאבל יחיד ואחריתה כיום מר : יא הנה ימים באים נאם אדני יהוה והשלחתי רעב בארץ לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמע את דברי יהוה : יב ונעו מים עד ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר יהוה ולא ימצאו : יג ביום ההוא תתעלפנה הבתולת היפות והבחורים בצמא : יד הנשבעים באשמת שמרון ואמרו חי אלהיך דן וחי דרך באר שבע ונפלו ולא יקומו עוד :
|