|
עמוד:484
פרק כא א הדבר אשר-היה אל-ירמיהו מאת יהוה בשלח אליו המלך צדקיהו את-פשחור בן-מלכיה ואת-צפניה בן-מעשיה הכהן לאמר : ב דרש-נא בעדנו את-יהוה כי נבוכדראצר מלך-בבל נלחם עלינו אולי יעשה יהוה אותנו ככל-נפלאתיו ויעלה מעלינו : ג ויאמר ירמיהו אליהם כה תאמרן אל-צדקיהו : ד כה-אמר יהוה אלהי ישראל הנני מסב את-כלי המלחמה אשר בידכם אשר אתם נלחמים בם את-מלך בבל ואת-הכשדים הצרים עליכם מחוץ לחומה ואספתי אותם אל-תוך העיר הזאת : ה ונלחמתי אני אתכם ביד נטויה ובזרוע חזקה ובאף ובחמה ובקצף גדול : ו והכיתי את-יושבי העיר הזאת ואת-האדם ואת-הבהמה בדבר גדול ימתו : ז ואחרי-כן נאם-יהוה אתן את-צדקיהו מלך-יהודה ואת-עבדיו ואת-העם ואתהנשארים בעיר הזאת מן-הדבר מן-החרב ומן-הרעב ביד נבוכדראצר מלך-בבל וביד איביהם וביד מבקשי נפשם והכם לפי-חרב לא-יחוס עליהם ולא יחמל ולא ירחם : ח ואלהעם הזה תאמר כה אמר יהוה הנני נתן לפניכם את-דרך החיים ואת-דרך המות : ט הישב בעיר הזאת ימות בחרב וברעב ובדבר והיוצא ונפל על-הכשדים הצרים עליכם וחיה והיתה-לו נפשו לשלל : י כי שמתי פני בעיר הזאת לרעה ולא לטובה נאם-יהוה ביד-מלך אוצרות מלכי יהודה אתן ביד איביהם ובזזום ולקחום והביאום בבלה : ו ואתה פשחור וכל ישבי ביתך תלכו בשבי ובבל תבוא ושם תמות ושם תקבר אתה וכל-אהביך אשר-נבאת להם בשקר : ז פתיתני יהוה ואפת חזקתני ותוכל הייתי לשחוק כל-היום כלה לעג לי : ח כי-מדי אדבר אזעק חמס ושד אקרא כי-היה דבר-יהוה לי לחרפה ולקלס כל-היום : ט ואמרתי לא-אזכרנו ולא-אדבר עוד בשמו והיה בלבי כאש בערת עצר בעצמתי ונלאיתי כלכל ולא אוכל : י כי שמעתי דבת רבים מגור ממביב הגידו ונגידנו כל אנוש שלומי שמרי צלעי אולי יפתה ונוכלה לו ונקחה נקמתנו ממנו : יא ויהוה אותי כגבור עריץ על-כן רדפי יכשלו ולא יכלו בשו מאד כי-לא השכילו כלמת עולם לא תשכח : יב ויהוה צבאות בחן צדיק ראה כליות ולב אראה נקמתך מהם כי אליך גליתי את-ריבי : יג שירו ליהוה הללו את-יהוה כי הציל את-נפש אביון מיד מרעים : יד ארור היום אשר ילדתי בו יום אשרילדתני אמי אל-יהי ברוך : טו ארור האיש אשר בשר את-אבי לאמר ילד-לך בן זכר שמח שמחהו : טז והיה האיש ההוא כערים אשר-הפך יהוה ולא נחם ושמע זעקה בבקר ותרועה בעת צהרים : יז אשר לא-מותתני מרחם ותהי-לי אמי קברי ורחמה הרת עולם : יח למה זה מרחם יצאתי לראות עמל ויגון ויכלו בבשת ימי :
|