|
עמוד:394
פרק ח א ואלישע דבר אל-האשה אשר-החיה את-בנה לאמר קומי ולכי את וביתך וגורי באשר תגורי כי-קרא יהוה לרעב וגם-בא אל-הארץ שבע שנים : ב ותקם האשה ותעש כדבר איש האלהים ותלך היא וביתה ותגר בארץ-פלשתים שבע שנים : ג ויהי מקצה שבע שנים ותשב האשה מארץ פלשתים ותצא לצעק אל-המלך אל-ביתה ואל-שדה : ד והמלך מדבר אל-גחזי נער איש-האלהים לאמר ספרה-נא לי את כל-הגדלות אשר-עשה אלישע : ה ויהי הוא מספר למלך את אשר-החיה את-המת והנה האשה אשר-החיה את-בנה צעקת אל-המלך עלביתה ועל-שדה ויאמר גחזי אדני המלך זאת האשה וזה-בנה אשר-החיה אלישע : ו וישאל המלך לאשה ותספר-לו ויתן-לה המלך סריס אחד לאמר השיב את-כל-אשר-לה ואת כלתבואת השדה מיום עזבה את-הארץ ועד-עתה : ז ויבא אלישע דמשק ובן-הדד מלך-ארם חלה ויגד-לו לאמר בא איש האלהים עד-הנה : ח ויאמר המלך אל-חזהאל קח בידך מנחה ולך לקראת איש האלהים ודרשת את-יהוה מאותו לאמר האחיה מחלי זה : ט וילך חזאל לקראתו ויקח מנחה בידו וכל-טוב דמשק משא ארבעים גמל ויבא ויעמד לפניו ויאמר בנך ועתה לכו ונבאה ונגידה בית המלך : י ויבאו ויקראו אל-שער העיר ויגידו להם לאמר באנו אל-מחנה ארם והנה אין-שם איש וקול אדם כי אם-המוס אסור והחמור אסור ואהלים כאשר-המה : יא ויקרא השערים ויגידו בית המלך פנימה : יב ויקם המלך לילה ויאמר אלעבדיו אגידה-נא לכם את אשר-עשו לנו ארם ידעו כי-רעבים אנחנו ויצאו מן-המחנה להחבה בשדה לאמר כי-יצאו מן-העיר ונתפשם חיים ואל-העיר נבא : יג ויען אחד מעבדיו ויאמר ויקחו-נא חמשה מן-המוסים הנשארים אשר נשארו-בה הנם ככל-המון ישראל אשר נשארו-בה הנם ככל-המון ישראל אשר-תמו ונשלחה ונראה : יד ויקחו שני רכב סוסים וישלח המלך אחרי מחנה-ארם לאמר לכו וראו : טו וילכו אחריהם עד-הירדן והנה כלהדרך מלאה בגדים וכלים אשר-השליכו ארם בחפזם וישבו המלאכים ויגדו למלך : טז ויצא העם ויבזו את מחנה ארם ויהי סאה-סלת בשקל וסאתים שערים בשקל כדבר יהוה : יז והמלך הפקיד את-השליש אשר-נשען על-ידו על-השער וירמסהו העם בשער וימת כאשר דבר איש האלהים אשר דבר ברדת המלך אליו : יח ויהי כדבר איש האלהים אלהמלך לאמר סאתים שערים בשקל וסאה-סלת בשקל יהיה כעת מחר בשער שמרון : יט ויען השליש את-איש האלהים ויאמר והנה יהוה עשה ארבות בשמים היהיה כדבר הזה ויאמר הנך ראה בעיניך ומשם לא תאכל : כ ויהי-לו כן וירמסו אתו העם בשער וימת :
|