|
עמוד:297
פרק י א ויקח שמואל את-פך השמן ויצק על-ראשו וישקהו ויאמר הלוא כי-משחך יהוה עלנחלתו לנגיד : ב בלכתך היום מעמדי ומצאת שני אנשים עם-קברת רחל בגבול בנימן בצלצח ואמרו אליך נמצאו האתנות אשר הלכת לבקש והנה נטש אביך את-דברי האתנות ודאג לכם לאמר מה אעשה לבני : ג וחלפת משם והלאה ובאת עד-אלון תבור ומצאוך שם יקרא לפנים הראה : י ויאמר שאול לנערו טוב דברך לכה נלכה וילכו אל-העיר אשר-שם איש האלהים : יא המה עלים במעלה העיר והמה מצאו נערות יצאות לשאב מים ויאמרו להן היש בזה הראה : יב ותענינה אותם ותאמרנה יש הנה לפניך מהר עתה כי היום בא לעיר כי זבח היום לעם בבמה : יג כבאכם העיר כן תמצאון אתו בטרם יעלה הבמתה לאכל כי לא-יאכל העם עד-באו כי-הוא יברך הזבח אחרי-כן יאכלו הקראים ועתה עלו כי-אתו כהיום תמצאון אתו : יד ויעלו העיר המה באים בתוך העיר והנה שמואל יצא לקראתם לעלות הבמה : טו ויהוה גלה את-אזן שמואל יום אחד לפני בוא-שאול לאמר : טז כעת מחר אשלח אליך איש מארץ בנימן ומשחתו לנגיד על-עמי ישראל והושיע את-עמי מיד פלשתים כי ראיתי את-עמי כי באה צעקתו אלי : יז ושמואל ראה את-שאול ויהוה ענהו הנה האיש אשר אמרתי אליך זה יעצר בעמי : יח ויגש שאול את-שמואל בתוך השער ויאמר הגידה-נא לי אי-זה בית הראה : יט ויען שמואל את-שאול ויאמר אנכי הראה עלה לפני הבמה ואכלתם עמי היום ושלחתיך בבקר וכל אשר בלבבך אגיד לך : כ ולאתנות האבדות לך היום שלשת הימים אל-תשם את-לבך להם כי נמצאו ולמי כל-חמדת ישראל הלוא לך ולכל בית אביך : כא ויען שאול ויאמר הלוא בן-ימיני אנכי מקטני שבטי ישראל ומשפחתי הצערה מכל-משפחות שבטי בנימן ולמה דברת אלי כדבר הזה : כב ויקח שמואל את-שאול ואת-נערו ויביאם לשכתה ויתן להם מקום בראש הקרואים והמה כשלשים איש : כג ויאמר שמואל לחבח תנה את-המנה אשר נתתי לך אשר אמרתי אליך שים אתה עמך : כד וירם החבח את-השוק והעליה וישם לפני שאול ויאמר הנה הנשאר שים-לפניך אכל כי למועד שמור-לך לאמר העם קראתי ויאכל שאול עם-שמואל ביום ההוא : כה וירדו מהבמה העיר וידבר עם-שאול על-הגג : כו וישכמו ויהי כעלות השחר ויקרא שמואל אל-שאול הגגה לאמר קומה ואשלחך ויקם שאול ויצאו שניהם הוא ושמואל החוצה : כז המה יורדים בקצה העיר ושמואל אמר אל-שאול אמר לנער ויעבר לפנינו ויעבר ואתה עמד כיום ואשמיעך את-דבר אלהים :
|