|
עמוד:233
פרק לג א וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים את-בני ישראל לפני מותו : ב ויאמר יהוה ממיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתה מרבבת קדש מימינו אשדת למו : ג אף חבב עמים כל-קדשיו בידך והם תכו לרגלך ישא מדברתיך : ד תורה צוה-לנו משה מורשה קהלת יעקב : ה ויהי בישרון מלך בהתאמף ראשי עם יחד שבטי ישראל : ו יחי ראובן ואלימת ויהי מתיו מספר : ז וזאת ליהודה ויאמר שמע יהוה קול יהודה ואל-עמו תביאנו ידיו רמה ולא יהוה פעל כל-זאת : כח כי-גוי אבד עצות המה ואין בהם תבונה : כט לו חכמו ישכילו זאת יבינו לאחריתם : ל איכה ירדף אחד אלף ושנים יניסו רבבה אם-לא כי-צורם מכרם ויהוה הסגירם : לא כי לא כצורנו צורם ואיבינו פלילים : לב כי-מגפן סדם גפנם ומשדמת עמרה ענבמו ענבי-רוש אשכלת מררת למו : לג חמת תנינם יינם וראש פתנים אכזר : לד הלא-הוא כמס עמדי חתום באוצרתי : לה לי נקם ושלם לעת תמוט רגלם כי קרוב יום אידם וחש עתדת למו : לו כי-ידין יהוה עמו ועל-עבדיו יתנחם כי יראה כי-אזלת יד ואפס עצור ועזוב : לז ואמר אי אלהימו צור חסיו בו : לח אשר חלב זבחימו יאכלו ישתו יין נסיכם יקומו ויעזרכם יהי עליכם סתרה : לט ראו עתה כי אני אני הוא ואין אלהים עמדי אני אמית ואחיה מחצתי ואני ארפא ואין מידי מציל : מ כי-אשא אל-שמים ידי ואמרתי חי אנכי לעלם : מא אם-שנותי ברק חרבי ותאחז במשפט ידי אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם : מב אשכיר חצי מדם וחרבי תאכל בשר מדם חלל ושביה מראש פרעות אויב : מג הרנינו גוים עמו כי דם-עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו : מד ויבא משה וידבר את-כל-דברי השירה-הזאת באזני העם הוא והושע בן-נון : מה ויכל משה לדבר אתכל-הדברים האלה אל-כל-ישראל : מו ויאמר אלהם שימו לבבכם לכל-הדברים אשר אנכי מעיד בכם היום אשר תצום את-בניכם לשמר לעשות את-כל-דברי התורה הזאת : מז כי לא-דבר רק הוא מכם כי-הוא חייכם ובדבר הזה תאריכו ימים על-האדמה אשר אתם עברים את-הירדן שמה לרשתה : מח וידבר יהוה אל-משה בעצם היום הזה לאמר : מט עלה אל-הר העברים הזה הר-נבו אשר בארץ מואב אשר על-פני ירחו וראה את-ארץ כנען אשר אני נתן לבני ישראל לאחזה : נ ומת בהר אשר אתה עלה שמה והאסף אל-עמיך כאשר-מת אהרן אחיך בהר ההר ויאסף אל-עמיו : נא על אשר מעלתם בי בתוך בני ישראל במי-מריבת קדש מדבר-צן על אשר לא-קדשתם אותי בתוך בני ישראל : נב כי מנגד תראה את-הארץ ושמה לא תבוא אל-הארץ אשר-אני נתן לבני ישראל :
|