|
עמוד:220
פרק כא א כי-ימצא חלל באדמה אשר יהוה אלהיך נתן לך לרשתה נפל בשדה לא נודע מי הכהו : ב ויצאו זקניך ושפטיך ומדדו אל-הערים אשר סביבת החלל : ג והיה העיר הקרבה אל-החלל ולקחו זקני העיר ההוא עגלת בקר אשר לא-עבד בה אשר לא-משכה בעל : ד והורדו זקני העיר ההוא את-העגלה אל-נחל איתן אשר לא-יעבד בו ולא יזרע וערפו-שם את-העגלה בנחל : ה ונגשו הכהנים בני לוי כי בם בחר יהוה אלהיך לשרתו ולברך בשם יהוה ועלפיהם יהיה כל-ריב וכל-נגע : ו וכל זקני העיר ההוא הקרבים אל-החלל ירחצו את-ידיהם על-העגלה הערופה בנחל : ז וענו ואמרו ידינו לא שפכו את-הדם הזה ועינינו לא ראו : ח כפר לעמך ישראל אשר-פדית יהוה ואל-תתן דם נקי בקרב עמך ישראל ונכפר להם הדם : ט ואתה תבער הדם הנקי מקרבך כי-תעשה הישר בעיני יהוה : י כי-תצא למלחמה עלאיביך ונתנו יהוה אלהיך בידך ושבית שביו : יא וראית בשביה אשת יפת-תאר וחשקת בה ולקחת לך לאשה : יב והבאתה אל-תוך ביתך וגלחה את-ראשה ועשתה את-צפרניה : יג והסירה את-שמלת שביה מעליה וישבה בביתך ובכתה את-אביה ואת-אמה ירח ימים ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאשה : יד והיה אם-לא חפצת בה ושלחתה לנפשה ומכר לא-תמכרנה בכסף לא-תתעמר בה תחת אשר עניתה : טו כי-תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה וילדו-לו בנים האהובה והשנואה והיה הבן הבכר לשניאה : טז והיה ביום הנחילו את-בניו את אשר-יהיה לו לא יוכל לבכר את-בן-האהובה על-פני בן-השנואה הבכר : יז כי את-הבכר בן-השנואה יכיר לתת לו פי שנים בכל אשר-ימצא לו כי-הוא ראשית אנו לו משפט הבכרה : יח כי-יהיה לאיש בן סורר ומורה איננו שמע בקול אביו ובקול אמו וימרו אתו ולא ישמע אליהם : יט ותפשו בו אביו ואמו והוציאו אתו אל-זקני עירו ואל-שער מקמו : כ ואמרו אל-זקני עירו בננו זה סורר ומרה איננו שמע בקלנו זולל טז רק מערי העמים האלה אשר יהוה אלהיך נתן לך נחלה לא תחיה כל-נשמה : יז כיהחרם תחרימם החתי והאמרי הכנעני והפרזי החוי והיבוסי כאשר צוך יהוה אלהיך : יח למען אשר לא-ילמדו אתכם לעשות ככל תועבתם אשר עשו לאלהיהם וחטאתם ליהוה אלהיכם : יט כי-תצור אל-עיר ימים רבים להלחם עליה לתפשה לא-תשחית את-עצה לנדח עליו גרזן כי ממנו תאכל ואתו לא תכרת כי האדם עץ השדה לבא מפניך במצור : כ רק עץ אשר-תדע כי לא-עץ מאכל הוא אתו תשחית וכרת ובנית מצור על-העיר אשר-הוא עשה עמך מלחמה עד רדתה :
|