|
עמוד:215
פרק טו א מקץ שבע-שנים תעשה שמחה : ב וזה דבר השמחה שמוט כל-בעל משה ידו אשר ישה ברעהו לא-יגש את-רעהו ואת-אחיו כי-קרא שמחה ליהוה : ג את-הנכרי תגש ואשר יהיה לך את-אחיך תשמט ידך : ד אפס כי לא יהיה-בך אביון כי-ברך יברכך יהוה בארץ אשר יהוה אלהיך נתן-לך נחלה לרשתה : ה רק אם-שמוע תשמע בקול יהוה אלהיך לשמר לעשות את-כל-המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום : ו כי-יהוה אלהיך ברכך כאשר דברלך והעבטת גוים רבים ואתה לא תעבט ומשלת בגוים רבים ובך לא ימשלו : ז כי-יהיה בך אביון מאחד אחיך באחד שעריך בארצך אשר-יהוה אלהיך נתן לך לא תאמץ את-לבבך ולא תקפץ את-ידך מאחיך האביון : ח כי-פתח תפתח את-ידך לו והעבט תעביטנו די מחסרו אשר יחסר לו : ט השמר לך פן-יהיה דבר עם-לבבך בליעל לאמר קרבה שנת-השבע שנת השמחה ורעה עינך באחיך האביון ולא תתן לו וקרא עליך אל-יהוה והיה בך חטא : י נתון תתן לו ולא-ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך יהוה אלהיך בכל-מעשך ובכל משלח ידך : יא כי לא-יחדל אביון מקרב הארץ על-כן אנכי מצוך לאמר פתח תפתח אתידך לאחיך לעניך ולאבינך בארצך : יב כי-ימכר לך אחיך העברי או העבריה ועבדך שש שנים ובשנה השביעת תשלחנו חפשי מעמך : יג וכי-תשלחנו חפשי מעמך לא תשלחנו ריקם : יד העניק תעניק לו מצאנך ומגרנך ומיקבך אשר ברכך יהוה אלהיך תתן-לו : טו וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים ויפדך יהוה אלהיך על-כן אנכי מצוך את-הדבר הזה היום : טז והיה כי-יאמר אליך לא אצא מעמך כי אהבך ואת-ביתך כי-טוב לו עמך : יז ולקחת את-המרצע ונתתה באזנו ובדלת והיה לך עבד עולם ואף לאמתך תעשה-כן : יח לאיקשה בעינך בשלחך אתו חפשי מעמך כי משנה שכר שכיר עבדך שש שנים וברכך יהוה אלהיך בכל אשר תעשה : יט כל-הבכור אשר יולד בבקרך ובצאנך הזכר תקדיש ליהוה אלהיך לא תעבד בבכר שורך ולא תגז בכור צאנך : כ לפני יהוה אלהיך תאכלנו שנה בשנה במקום אשר-יבחר יהוה אתה וביתך : כא וכי-יהיה בו מום פמח או עור כל מום רע לא תזבחנו ליהוה אלהיך : כב בשעריך תאכלנו החמא והחהור יחדו כצבי וכאיל : כג רק אתדמו לא תאכל על-הארץ תשפכנו כמים :
|