|
עמוד:146
פרק כג א וידבר יהוה אל-משה לאמר : ב דבר אל-בני ישראל ואמרת אלהם מועדי יהוה אשרתקראו אתם מקראי קדש אלה הם מועדי : ג ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון מקרא-קדש כל-מלאכה לא תעשו שבת הוא ליהוה בכל מושבתיכם : ד אלה מועדי וטמאה עד-הערב ולא יאכל מן-הקדשים כי אם-רחץ בשרו במים : ז ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן-הקדשים כי לחמו הוא : ח נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה-בה אני יהוה : ט ושמרו את-משמרתי ולא-ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם : י וכל-זר לא-יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא-יאכל קדש : יא וכהן כי-יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו : יב ובת-כהן כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשים לא תאכל : יג ובת-כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל-בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל-זר לא-יאכל בו : יד ואיש כי-יאכל קדש בשגגה ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את-הקדש : טו ולא יחללו את-קדשי בני ישראל את אשר-ירימו ליהוה : טז והשיאו אותם עון אשמה באכלם את-קדשיהם כי אני יהוה מקדשם : יז וידבר יהוה אל-משה לאמר : יח דבר אל-אהרן ואל-בניו ואל כל-בני ישראל ואמרת אלהם איש איש מבית ישראל ומן-הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל-נדריהם ולכל-נדבותם אשריקריבו ליהוה לעלה : יט לרצנכם תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים : כ כל אשר-בו מום לא תקריבו כי-לא לרצון יהיה לכם : כא ואיש כי-יקריב זבח-שלמים ליהוה לפלא-נדר או לנדבה בבקר או בצאן תמים יהיה לרצון כל-מום לא יהיה-בו : כב עורת או שבור או-חרוץ או-יבלת או גרב או ילפת לא-תקריבו אלה ליהוה ואשה לא-תתנו מהם על-המזבח ליהוה : כג ושור ושה שרוע וקלוט נדבה תעשה אתו ולנדר לא ירצה : כד ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשו : כה ומיד בן-נכר לא תקריבו את-לחם אלהיכם מכל-אלה כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם : כו וידבר יהוה אל-משה לאמר : כז שור או-כשב או-עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה : כח ושור או-שה אתו ואת-בנו לא תשחטו ביום אחד : כט וכי-תזבחו זבח-תודה ליהוה לרצנכם תזבחו : ל ביום ההוא יאכל לא-תותירו ממנו עד-בקר אני יהוה : לא ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אני יהוה : לב ולא תחללו את-שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני יהוה מקדשכם : לג המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה :
|