|
עמוד:142
פרק יט א וידבר יהוה אל-משה לאמר : ב דבר אל-כל-עדת בני-ישראל ואמרת אלהם קדשים תהיו כי קדוש אני יהוה אלהיכם : ג איש אמו ואביו תיראו ואת-שבתתי תשמרו אני יהוה אלהיכם : ד אל-תפנו אל-האלילם ואלהי ממכה לא תעשו לכם אני יהוה אלהיכם : ה וכי תזבחו זבח שלמים ליהוה לרצנכם תזבחהו : ו ביום זבחכם יאכל וממחרת והנותר עד-יום השלישי באש ישרף : ז ואם האכל יאכל ביום השלישי פגול הוא לא ירצה : ח ואכליו עונו ישא כי-את-קדש יהוה חלל ונכרתה הנפש ההוא מעמיה : ט ובקצרכם את-קציר ארצכם לא אני יהוה אלהיכם : ה ושמרתם את-חקתי ואת-משפטי אשר יעשה אתם האדם וחי בהם אני יהוה : ו איש איש אל-כל-שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה אני יהוה : ז ערות אביך וערות אמך לא תגלה אמך הוא לא תגלה ערותה : ח ערות אשת-אביך לא תגלה ערות אביך הוא : ט ערות אחותך בת-אביך או בת-אמך מולדת בית או מולדת חוץ לא תגלה ערותן : י ערות בת-בנך או בת-בתך לא תגלה ערותן כי ערותך הנה : יא ערות בת-אשת אביך מולדת אביך אחותך הוא לא תגלה ערותה : יב ערות אחות-אביך לא תגלה שאר אביך הוא : יג ערות אחות-אמך לא תגלה כי-שאר אמך הוא : יד ערות אחי-אביך לא תגלה אל-אשתו לא תקרב דדתך הוא : טו ערות כלתך לא תגלה אשת בנך הוא לא תגלה ערותה : טז ערות אשת-אחיך לא תגלה ערות אחיך הוא : יז ערות אשה ובתה לא תגלה את-בת-בנה ואת-בתבתה לא תקח לגלות ערותה שארה הנה זמה הוא : יח ואשה אל-אחתה לא תקח לצרר לגלות ערותה עליה בחייה : יט ואל-אשה בנדת טמאתה לא תקרב לגלות ערותה : כ ואלאשת עמיתך לא-תתן שכבתך לזרע לטמאה-בה : כא ומזרעך לא-תתן להעביר למלך ולא תחלל את-שם אלהיך אני יהוה : כב ואת-זכר לא תשכב משכבי אשה תועבה הוא : כג ובכל-בהמה לא-תתן שכבתך לטמאה-בה ואשה לא-תעמד לפני בהמה לרבעה תבל הוא : כד אל-תחמאו בכל-אלה כי בכל-אלה נטמאו הגוים אשר-אני משלח מפניכם : כה ותטמא הארץ ואפקד עונה עליה ותקא הארץ את-ישביה : כו ושמרתם אתם את-חקתי ואת-משפטי ולא תעשו מכל התועבת האלה האזרח והגר הגר בתוככם : כז כי את-כל-התועבת האל עשו אנשי-הארץ אשר לפניכם ותטמא הארץ : כח ולא-תקיא הארץ אתכם בטמאכם אתה כאשר קאה את-הגוי אשר לפניכם : כט כי כל-אשר יעשה מכל התועבת האלה ונכרתו הנפשות העשת מקרב עמם : ל ושמרתם את-משמרתי לבלתי עשות מחקות התועבת אשר נעשו לפניכם ולא תחמאו בהם אני יהוה אלהיכם :
|