|
עמוד:82
פרק ה א ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל-פרעה כה-אמר יהוה אלהי ישראל שלח את-עמי ויחגו לי במדבר : ב ויאמר פרעה מי יהוה אשר אשמע בקלו לשלח את-ישראל לא ידעתי אתיהוה וגם את-ישראל לא אשלח : ג ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה-נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו פן-יפגענו בדבר או בחרב : ד ויאמר אלהם מלך מצרים האחרון : ט והיה אם-לא יאמינו גם לשני האתות האלה ולא ישמעון לקלך ולקחת ממימי היאר ושפכת היבשה והיו המים אשר תקח מן-היאר והיו לדם ביבשת : י ויאמר משה אליהוה בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשם גם מאז דברך אל-עבדך כי כבדפה וכבד לשון אנכי : יא ויאמר יהוה אליו מי שם פה לאדם או מי-ישום אלם או חרש או פקח או עור הלא אנכי יהוה : יב ועתה לך ואנכי אהיה עם-פיך והוריתיך אשר תדבר : יג ויאמר בי אדני שלח-נא ביד-תשלח : יד ויחר-אף יהוה במשה ויאמר הלא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי-דבר ידבר הוא וגם הנה-הוא יצא לקראתך וראך ושמח בלבו : טו ודברת אליו ושמת את-הדברים בפיו ואנכי אהיה עם-פיך ועם-פיהו והוריתי אתכם את אשר תעשון : טז ודבר-הוא לך אל-העם והיה הוא יהיה-לך לפה ואתה תהיה-לו לאלהים : יז ואת-המחה הזה תקח בידך אשר תעשה-בו את-האתת : יח וילך משה וישב אל-יתר חתנו ויאמר לו אלכהנא ואשובה אל-אחי אשר-במצרים ואראה העודם חיים ויאמר יתרו למשה לך לשלום : יט ויאמר יהוה אל-משה במדין לך שב מצרים כי-מתו כל-האנשים המבקשים את-נפשך : כ ויקח משה את-אשתו ואת-בניו וירכבם על-החמר וישב ארצה מצרים ויקח משה את-מחה האלהים בידו : כא ויאמר יהוה אל-משה בלכתך לשוב מצרימה ראה כל-המפתים אשרשמתי בידך ועשיתם לפני פרעה ואני אחזק את-לבו ולא ישלח את-העם : כב ואמרת אלפרעה כה אמר יהוה בני בכרי ישראל : כג ואמר אליך שלח את-בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה אנכי הרג את-בנך בכרך : כד ויהי בדרך במלון ויפגשהו יהוה ויבקש המיתו : כה ותקח צפרה צר ותכרת את-ערלת בנה ותגע לרגליו ותאמר כי חתן-דמים אתה לי : כו וירף ממנו אז אמרה חתן דמים למולת : כז ויאמר יהוה אל-אהרן לך לקראת משה המדברה וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק-לו : כח ויגד משה לאהרן את כל-דברי יהוה אשר שלחו ואת כל-האתת אשר צוהו : כט וילך משה ואהרן ויאספו את-כל-זקני בני ישראל : ל וידבר אהרן את כל-הדברים אשר-דבר יהוה אל-משה ויעש האתת לעיני העם : לא ויאמן העם וישמעו כי-פקד יהוה את-בני ישראל וכי ראה את-ענים ויקדו וישתחוו :
|