|
|
עמוד:10
הספר 'דברי ימי האביב והסתיר הוא יצירה מסוג אחר ותאריכו מאוחר יותר . זהו רישום תמציתי של מאורעות פוליטיים במדינת לו בשנים 480-722 לפנה"ס , ודומה שכרוניקות רבות מסוג זה נכתבו במדינות שסין היתה מורכבת מהן וכיום אבדו ואינן . מנציוס ייחס את היצירה לקונפוציוס ( מנג דזה ג חלק ב , ( 9 : והדבר מסביר את הפרשנות המקיפה שנכתבה עליה . בתקופות שונות התייחסו אל היצירה באופנים שונים : היו שהאמינו שהיא מכילה את תורתו הנסתרת של קונפוציוס המורה הדגול , ויש שכתבו שהמורה הנציח בה את המשפט שחרץ על תקופתו . בין כך ובין כך 'דברי ימי האביב והסתיו' אכן מעורר רושם של התנוונות והתפוררות הסדר החברתי , ומשום כך הוא אכן ראוי לשמש כמין 'בבואה של ההיסטוריה' ( ודברי אזהרה ) לדורות הבאים . לשלושת הספרים העיקריים העוסקים בטקסים ( לי , ( 'טקסי ג'ו' ( ג'ו לי , ( 'פרקי הטקסים' ( לי ג'י , ( ו'ספר הטקסים והפולחן' ( אי לי ) היסטוריה טקסטואלית מורכבת מאוד ותיארוכם עודנו נתון במחלוקת . מניתוח טקסטואלי של 'טקסי ג'ו' עולה שיש לתארך את חיבורו למאות האחרונות של שושלת ג'ו . אף על פי שהוא מתיימר לתאר את הליכותיה של הביורוקרטיה בתקופת ג'ו . לאמתו של דבר מוצגת כאן תפיסה אוטופית בדבר התנהגותם הטקסית של פקידים ואנשי שלטון . 'רשומות הטקסים' מכיל למעשה שני חיבורים : האחד הוא אוסף של 85 קטעים שנבחרו מתוך אסופת טקסטים גדולה יותר בידי מלומד בן המאה הראשונה לפנה"ס , והאחר הוא לקט נבחר מתוך 85 הקטעים האלה , וכלולים בו ' תורת הגדול' ( דא ש י ראה ) ו'דרך האמצע וקיומה' ( ג'ונג יונג , ( שנכללו לימים ב'ארבעת הספרים . ' שני האוספים האלה מכילים חומר בעל אופי טקסי ופילוסופי שחובר בין המאה הרביעית למאה הראשונה לפנה"ס . בחלקים הפילוסופיים יש מידע מועיל על התפתחותה של הפילוסופיה הקונפוציאנית המוקדמת . מבין שלושת ספרי הטקסים אפשר ש'הנחיות טקסיות' הוא הקדום ביותר , וייתכן שהוא הטקסט הפולחני שהמליץ שרן דזה לתלמידיו . רצועות במבוק שנחשפו בשנת 1959 ועליהן קטעים מן הספר הן עדות ארכיאולוגית מסייעת להשערה שאת מועד חיבורו יש לקבוע במאה השלישית לפנה"ס . 'ספר הטקסים והפולחן' מכיל תיאורים מפורטים של טקסים שהיו נהוגים לפי המשוער בין המאה השביעית למאה הרביעית לפנה"ס . 'ששת הספרים הקנוניים' המוזכרים ב'ג'ואנג
|
|