הרב מרדכי ברויאר נתבקשתי לומר דברים לכבוד פרופ' משה בר אשר , סגן נשיא האקדמיה ללשון העברית , חתן פרס ישראל בחקר הלשון העברית ובחקר לשונות היהודים לשנת תשנ"ג . ואני אדבר גם לכבוד משה בר אשר , רבי ותלמידי וידידי . רבי בחול , תלמידי בקודש וידידי בכל הליכות חיי . וכתר הידידות עולה בעיניי על כל הכתרים . אם אבוא לספר בשבח מעלותיו הזמן יכלה והמעלות לא תכלינה . אילו הייתה בו רק מעלה אחת מכל מעלותיו דיינו . על אחת כמה וכמה טובה מכופלת לו עלינו שהוא עלה בכל המעלות ; ואיה המשורר שיוכל לשיר את שיר המעלות הזה . משום כך לא אספר כאן על זה משה האיש כפי שהוא ידוע לנו לעולם . כי האיש משה ענו מאד , ונפשו סולדת מן הכבוד של סיפור שבחי צדיקים . לא אומר דבר על האיש , אלא אדון בתופעה ההיסטורית של הפנומן משה בר אשר . וזה הוא עניין שראוי לענות בו ; תורה היא ולימוד היא צריכה . אילו הייתי אני זוכה בפרס ישראל , לא היה כדאי להקדיש לזה אפילו שתי דקות . מוצאי מעיר ואם בישראל , שהייתה מלאה חכמים וסופרים . כל משפחתי היו פרופסורים , ואדם שלא היה לו תואר דוקטור היה מתבייש לבוא בקהל . לא כן ידידי משה . האם מי שהוא מכם שמע...
אל הספר