בפרק זה ובפרק הבא אצביע על מגמות מסוימות , חדשות במובהק , בציונות הדתית , שיש להן ביטוי ב'חממות' של ישיבות שונות ובתי מדרש בכמה מהנגזרות של חוגי מרכז הרב , שהתפלגו ולבשו צורות שונות . ענייני כאן הוא לא בהיקף החברתי של התפתחויות אלו ולא במשמעותן הפוליטית , אלא בפנומנולוגיה של מדיניות הפסיקה ההלכתית בזיקתה לאידאולוגיה הציונית דתית , האמורה לבסס את היחס הראוי לחילוני בן ימינו מכאן , ולמדינת ישראל בת ימינו מכאן . אידאולוגיה זו ניזונה מתפיסות עומק מטפיזיות וקבליות מובהקות , שלא נטלו חלק מפורש באידאולוגיה הציונית דתית הקלאסית , לפחות לא עד שנות השישים של המאה העשרים . בחוגים לדיונים על ההתפלגויות בציונות הדתית בעשור האחרון בהיבטים האידיאולוגיים תאולוגיים ופוליטיים ראו : אשר כהן , 'הציונות הדתית , ההתנתקות והשבר - לאן , ' ? אקדמות , טז ( אב תשס"ה , ( עמ' ; 29-23 אליעזר דון יחיא , 'דמוקרטיה והלכה בקבלת החלטות מדיניות : מגמות בציונות הדתית על רקע פולמוס ההתנתקות , ' שם , עמ' ; 22- 11 אשר כהן , 'הספר והסיף : הישיבות הלאומיות ורדיקליזם פוליטי בישראל , ' אבי שגיא ורוב שוורץ ( עורכים , ( מאה שנות...
אל הספר