פרק שמונה־עשר על יום ההולדת בישראל

tm אריך הולדתו של אדם יום שמחה אישי הוא לו ולמשפחתו . אופיו 4 1 האישי הפרטי של גיל האדם משתקף , לכאורה , גם בהלכה , מעצם קביעת הגיל בתאריך ההולדת ( ערכין יח ע"ב ) ולא במועד קבוע אחר כלשהו כדרך שנקבע בהלכה ראש השבה לאילנות ולנסיעות , ראש השנה למלכים , ואף גילו של העולם כולו . בדבר זה שותף האדם עם ממלכת החי , שהרי אף לחיות ולבהמות נמלאת שנה ב"יום ההולדת" ( שם . ( יום זה אינו נמנה עם ימי החג הקבועים במסורת ובלוח השנה הדתי . בך הוא המצב כיום ובך גם היה בעבר , בנצרות ובישראל . יום ההולדת נחוג ביוון העתיקה , ומשם עבר הנוהג אל רומא וביזנטיון . היום נשא אופי של חג דתי , ותאריכי הולדת של ראשי משפחה , של שליטים ואין צורך לומר של מלכים בחוגו ברוב עם ובטקס ציבורי מלא . נוהג זה של יום הולדת לא נקלט בישראל , ובספרות העברית , למן התקופות העתיקות ועד לימי הביניים המאוחרים , לא נשתמר הד כלשהו למעמד של ו משהומל ך אדם למל ך נפתח דף חדש בתולדותיו , ושנותיו כ"מלך" נמנות לא מתאריך ההמלכה המקרי אלא מן היום הקבוע בלוח כ"ראש השנה , " שהוא גם "ראש השנה למלכים . " נוהג זה ידוע עוד מן העולם העתיק , באוגרית בפרט ו...  אל הספר
מוסד ביאליק