מיומיים פורסמים לשאלה . בניגוד אם לדעת דבריו חייבים הרי של " רבנו ף יושבי , המחייבם זרדויה ארץ בעל ישראל ביומיים המאור , לעשות סבור במסכת הרז את "ה ביצה ראש כי יום ( השנה ד ע אחד "ב ) יום , דיים ביחס או , וכדעת רבנו אפרים וכעדותו של רב נסים גאון לפני רב האיי גאון : "אנו רואים עד עתה שאין תופסין אלא יום אחד . " לעדות זו מוסיף בעל המאור דברים אלו י " וכן נהגו לעשות בארץ ישראל כל הדורות שהיו לפנינו עד עתה חדשים מקרוב באו לשם מחכמי פרובינציאה והנהיגום לעשות שני ימים טובים בראש השנה על פי הלכות הריף ז"ל . " והנה משפט זה מתמיה מאוד , שכן לא שמענו משום מקור אחר על "עלייה" של חכמי פרובנס לארץ ישראל לפני חיבור ספר "המאור , " שמחברו נפטר כבר בשנת 186 ו . י ידוע לנו אמנם על חכם פרובנסלי אחד , או אולי אחדים , שעלו בתקופה קרומה זו לארץ ישראל , או שהייתה להם לפחות כוונה כזאת , אבל מצבה של ארץ ישראל דאז והיקפה המצומצם של "עלייה" זו אינם מאפשרים לתלות באלה את השינוי המהפכני הזה בהלכה הקדומה שנהגה בארץ ישראל . על אף הקושי האובייקטיבי הכרוך במשפט , נתקבל תוכנו על דעת החוקרים . והגדיל לעשות ש"ח קוק , במא...
אל הספר