קורץ ( Koretz 2008 ) מצביע על העובדה שהציבור נוטה לראות במבחנים עניין פשוט . מעבירים מבחן , נותנים ציון וזהו . האמת היא , מזהיר קורץ , שקל מאוד לרמות עם תכנון של מבחן ( למשל , אם נמנעים מלשאול על חלקים קשים בתכנית הלימודים ) וקל עוד יותר ל"שחק" או ל"רמות" בפירוש הציונים . הציבור הרחב נוטה שלא להבין את מורכבות הסוגיה הכרוכה בפירוש תוצאות המבחנים ולכן נעשה בהם לא פעם שימוש לרעה . טעות מרכזית ונפוצה בהקשר זה היא האמונה שציון במבחן יחיד אומר לנו את כל מה שאנו צריכים לדעת על הישגים של תלמידים ועל איכות בית הספר . תוצאות מבחנים אינן מספקות בדרך כלל מדד ישיר ושלם להישגים בחינוך . מבחנים סטנדרטיים - כלומר מבחנים שמקפידים בהם במיוחד על תנאים אחידים לכלל הנבחנים ( בכל המבחנים ניתנות מטלות זהות , המבחן מועבר בתנאים אחידים ונבדק באותה דרך ) - מסוגלים למדוד רק חלק קטן מהמטרות המורכבות של החינוך . אפילו באשר לאותן מטרות שיש בכוחם של מבחנים למדוד , עלינו להבין כי השאלות המופיעות בהם אינן אלא מדגם קטן מאוד ( ולכן בהכרח גם מדגם לא מייצג ) של השאלות שהיה אפשר לשאול על גוף הידע הרחב שהמבחן אמור לבדוק . ה...
אל הספר