מ ומעבר ציאותו לכל בעבר ספק של , שהרי פירוש כך נרחב כתב לתלמוד בהקדמתו פרי לפירוש עטו של המשניות הרמב"ם ( היא תרגומו ודאית של הרב י' קאפח [ ירושלים תשכ"ג , [ עמ' כה : ( "ואספתי מה שנזדמן לידי מהגהות אבי זצ"ל וזולתו בשם רבינו יוסף הלוי ז"ל ... גם אספתי כל ההלכות שמצאתי לו בפירושו בעצמו וגם מה שנראה לי אני מן הפירושים כפי חולשת יכולתי ומה שהשגתי מן הלימודים , וחברתי פירושים על שלשה סדרים , מועד ונשים ונזיקין , חוץ מארבע מסכתות שאני משתדל עתה לכתוב בהם משהו וטרם מצאתי פנאי לכך . גם פרשתי את חולין לגודל הצורך לה . " ... הפירוש הזה אבד מאתנו כמעט לחלוטין , ואף לקדמונים כמעט שלא היה ידוע . וכבר סיכם עניין זה בקצרה י' טברסקי , בשבע שורות קצרות שהקצה לכך בספרו הגדול על הרמב"ם : "יצירה זו , אשר נותרה שולית בתולדות פרשנות התלמוד , משקפת עיסוק קונבנציונאלי של רבנים תלמידי חכמים , עיסוק אשר דמותו נקבעה על פי שיקולים שימושיים , והדבר מבאר את הכללתה של מסכת חולין , כי היה לה ערך מעשי רב . " בנקודה זו מתבקש לכאורה דיון מעמיק יותר . עמדתו של טברסקי בספר זה מאמצת את ההערכה שהביע הרמב"ם עצמו , כי כתב את...
אל הספר