אף כי מתוקף היותנו כתבי מחול אנו מורגלים בפנטומימה לעתים די קרובות , לא הצלחנו בשום אופן , במלוא הצניעות , לפענח כיצד הבלט שהוצג בתיאטרון " פורט סן מרטן" מזכיר , בהרבה או במעט , את אגדת הפיות המופלאה ששמו מרמז עליה . אבל אין זה חשוב , ואנו מוכנים לתאר ברוח טובה כיצד הפכו אותה לדיברטיסמן . המסך מתרומם ומגלה תפאורה חיננית למדי של יער . רצפת התיאטרון מכוסה בד מתוח כדוגמת שטיח , המייצג אחו זרוע פרחים בשלל צבעים . זוהי תמונה שאין די מילים בפינו להעריך ולשבח . לאמיתו של דבר , האין זה אבסורד לראות עצים ושיחים יוצאים מתוך פרקט שניכרים בו בבירור הקרשים והחיתוכים ? החוש הבריא הבסיסי ביותר גורם לנו להבין שיש לצייר בירכתי התפאורה כל מיני שטחים שעל פניהם מצויות הדמויות , אולם כדי להגיע לאמיתי ולטבעי נחוץ , כנראה , לעבור דרך כל האבסורדים האפשריים , והפרה שערורייתית כזו של הדימוי הנכון מתחוללת בכל התיאטראות מקדמת דנה , בלי שאיש נשמר מפניה . עוד רעיון מצוין יהיה להמיר את פיסות השמים שהורסות כל אשליה ונראות כמו מגבות מטבח תלויות לייבוש , בקמרון שמים ; הגיע גם הזמן לפסול את התאורה הטיפשית , הנוגדת את כל...
אל הספר