אם אינכם מאובן מסוג דוגונג , קבורים עמוק בשכבה השלישונית , ודאי ראיתם את הרקדנים הספרדים ; הזוג המקסים קמפרובי ודולורס ; אם עשיתם את הטעות הנוראה ולא הזמנתם מבעוד מועד מושב או תא בתיאטרון ה"וריטה , " שעה ששני פרפרים זוהרים אלה הברישו בקצות כנפיהם הגולשות בפרץ פייטים את הקרשים המאובקים , שכמעט קרסו תחת כפכפי העץ הכבדים של פרא אדם זה , אודרי , אנטינואוס של הטבחים , תוכלו רק להכות על חזותיכם בסלע לאות חרטה , כמו הרונימוס הקדוש , ולתלות את עצמכם היטב על מסמר חזק , כשעניבת קנביס חדשה כרוכה לצוואריכם , כדי ללמד את ראשיכם מהו משקל רגליכם , שכן הפסדתם את אחת ההופעות המרהיבות והפיוטיות ביותר בתבל . יודעים אתם כמה נתעב מראהו של הרקדן המצוי , גולם מגודל בעל צוואר ארוך ואדום מנופח משרירים , הבעה טיפוסית ומקובעת של שופט , עיניים כעיני האמייל של בובת קפיץ , שוקיים עבות כשל שמש כנסייה שווייצרי , זרועות כיצולי עגלה ובנוסף , התנועות החדות הגדולות , מרפקים וכפות רגליים ישרי זווית , גינונים של אדוניס ושל אפולו , רונד דה ז'אמב , פירואטים ומחוות אחרות של בובות ממוכנות . אין דבר מחריד יותר , ובאמת אינני יוד...
אל הספר