מבוא: תכריך של ורדים ליאורה בינג־היידקר

... " חדור בתשוקה הסמויה למות עם אהובתו וללוות עדי קבר את הצללית הנערצת" תאופיל גוטייה , "ז'יזל" בעת מעבר על יד בית עלמין קבר מהו ? חדר הלבשה בו הנפש , בתם תפקידה מניחה לבוש ילד , איש , או אשה , כשחקן המחזיר תחפשת שאולה ! על רקע סערת הרגשות שסחפה את פריז בעשרים וחמישה בפברואר , 1830 ערב הבכורה של המחזה " ארנני" מאת ויקטור הוגו , בלטה דמות ססגונית וקולנית במיוחד : עלם בן תשע עשרה , לבוש חזייה בגוון ורוד זוהר ומכנסיים בירקרק לימוני , שנמנה עם המפגינים כנגד חוגי המלוכנים הריאקציונרים . לבושו הפרובוקטיבי של הדנדי הנלהב לא היה מקרי , שכן תפיסת עולמו האסתטית , כפי שנראה מיד , קשורה לבלי הפרד באותו סגנון תיאטרלי . התנהלותו האקסצנטרית של תאופיל גוטייה הצעיר , לימים סופר , משורר , פובליציסט , מחבר ספרי מסעות , צייר חובב ומבקר אמנות מקצוען , הטביעה את חותמה על חוגי הבוהמה של פריז , והוא היה עד מהרה לאחד מקובעי הטון בעיר . כשם שדמותו של ויקטור הוגו סימנה בערב זה את תחילתו של עידן המלודרמה בתיאטרון , כך מזוהה מכאן ואילך דמותו החיונית , השנונה והדעתנית של גוטייה , עם עיצוב טעמיו של הבלט הרומנטי בצר...  אל הספר