עבודה חייבת להיות אישית . לכולנו . לא רק לאמן וליזם . העבודה צריכה להיות בעלת משמעות גם לרואה החשבון , לעובד הבנייה , לטכנולוג , למנהל ולפקיד . אבל החדרת מטרה ומשמעות לעבודה היא רחוב דו סטרי . נכון , עליכם לאהוב את מה שאתם עושים , אבל החברה שלכם צריכה להחזיר לכם אהבה . כסוחר שאפתי תמיד לשמש השראה ללקוחות , להיענות לציפיותיהם הגבוהות ולבסס ולשמר את האמון שלהם בנו . כמעסיק היתה לי גם החובה לעשות את כל אלה למען האנשים בצדו השני של הדלפק . לשותפים שלנו . האחריות האחרונה הזאת דרבנה אותי במשך שנים רבות . כשהייתי בן שבע חזרתי הביתה מבית הספר ביום חורף וראיתי את אבי שרוע על הספה כשרגלו מגובסת מהירך עד הקרסול . אבי היה חייל משוחרר חסר השכלה , ואף על פי שהיה אדם גאה מאוד לא מצא את מקומו בעולם . הוא עבד כפועל בכמה עבודות קשות כדי לפרנס את משפחתנו , ומעולם לא הרוויח יותר מ 20 , 000 דולר בשנה . הוא היה נהג משאית , פועל בבית חרושת וזמן מסוים אפילו נהג מונית . אבל העבודה שלו באותו זמן היתה הגרועה ביותר . הוא נהג במשאית שאספה וסיפקה חיתולי בד . באותו שבוע החליק אבא על שכבת קרח ושבר את הירך והקרסול , ...
אל הספר