. 1 כשמישהו חותך אתכם בכביש , אתם חושבים בוודאי , אינסטינקטיבית , איזה מטומטם ( ואולי הקול הפנימי שלכם עוד יותר גס . ( אתם בוודאי לא חושבים לעצמכם אלוהים , מעניין מה קרה שהוא כל כך ממהר . לא קשה להבין מדוע איננו חושבים כך — זה נראה קצת תמים , כאילו אנחנו מצדיקים אדם רע . אבל חשבו על ההתנהגות שלכם . חשבו על מקרה שבו נהגתם בטירוף כזה שלאחרים היתה הצדקה לקלל אתכם . האם הנהיגה הפרועה שלכם באותו יום היתה הפגנה של טבעכם האמיתי ( כלומר , שאתם מטומטמים מטבע בריאתכם ?( או אולי היא נבעה מהמצב שהייתם בו ? בסיפור הראשון בפרק — 1 על צופי הקולנוע שאכלו יותר פופקורן כשקיבלו מכלים גדולים יותר — ראינו כמה קל להסיק מסקנות על אנשים . אלמלא ידענו על ההשפעה של גודל המכל , היה קל להגיע למסקנה שאנשי המכל הגדול הם זללנים גדולים של פופקורן . אבל כמובן , החלק המפתיע של המחקר הוא שכשנותנים לאנשים מכלים גדולים , הם הופכים להיות זללנים גדולים של פופקורן . וכשמישהו שיושב מאחורי ההגה במכונית מאחר בעשרים דקות לפגישה מכרעת , הוא הופך להיות נהג איום ונורא . מה שנראה כמו בעיית אישיות הוא לעתים קרובות בעיה של מצב . אותה ...
אל הספר