. 1 ב 1990 עבד ג'רי סטרנין ב , Save the Children הארגון הבינלאומי לסיוע לילדים נזקקים , והתבקש לפתוח סניף חדש בווייטנאם . הממשלה הזמינה את Save the Children להיכנס למדינה ולהילחם בתת התזונה . אבל כשסטרנין הגיע , קבלת הפנים היתה צוננת למדי . שר החוץ הבהיר לו שלא כל חברי הממשלה רצו את נוכחותו . השר אמר לסטרנין , " יש לך שישה חודשים לחולל שינוי " . סטרנין נסע בלוויית אשתו ובנו בן העשר . איש מהם לא דיבר וייטנאמית . " היינו כמו יתומים בנמל התעופה כשהגענו לווייטנאם " , הוא נזכר . " לא היה לנו מושג מה אנחנו מתכוונים לעשות " . לרשותו של סטרנין עמדו צוות מינימלי ומשאבים מעטים . סטרנין קרא כמיטב יכולתו על בעיית תת התזונה . הדעה המקובלת היתה שתת תזונה היא תוצאה של מערכת סבוכה של בעיות : התברואה היתה לקויה . העוני היה כמעט בכל מקום . קשה היה למצוא מים נקיים . הכפריים לא ידעו דבר על תזונה . על פי שיפוטו של סטרנין , כל הניתוח הזה היה נכון , אך חסר תועלת . ( TBU – True But Useless ( " מיליוני ילדים אינם יכולים לחכות עד שיטפלו בבעיות האלה " , אמר . אם הטיפול בתת תזונה דורש לשים קץ לעוני ולטהר את המי...
אל הספר