פרק ששי: הגדה בספרי המדרש וההלכה

אהך על ^ " י 1 שההלכה היא פרי התפתחות המדרש , הערוכה לעומת ההגדה ונטרה מסוימת היא כופרת בזכות קיומה , מכל מקום לא חסרו בין שתיהן נקודות טגע עיקריות או מקריות , ועל כן אי אפשר היה כמעט להפריש לגמרי את חלקי ההגרה מכתבי ההלכה . דבר זה אטור קורם כל באותם הספרים של המדרש העתיק , המטפלים בחמשה חומשי תורה , כולם או מקצתם , בין כמגמת ההלכה ובין במגמת ההגדה , הכל לפי ענין הכתובים . בספרים אלה עשוייה ההגדה על כרחה לתפוס מקום ניכר , ולהופיע אפילו כמקום שההלכה היא אמנם עיקר , אלא שאין היא ממצה את הרעיון של הכתוב במרה כזו , שלא יהא בו עור מקום לשימוש החפשי . טשפט זה מתאמת לחלוטין על ידי התוכן של הםפרא , הספרי והמכילתא ; 1 ההגדה וההלכה באות בהם חליפות , שתיהן כצורת מדרש , הרן בפרטות את דיניו . אל הספרים האלה מצטרפים אחרים המוקדשים למקצועות מיוחדים של המדרש , כמו : סדר עולם , הקובע את סדר הזמנים במאורעות של המקרא ; ברייתא דטלאכת המשכן ! ל ב מרות שהאגדה נדרשת כהן . במובן םםויים אף המסורה שייכת לכאן , משום שבצורה הנגלית של הכתוב ובמערכת התאמת הביטויים ראו פעם רעיונות מסוימים ופעם רמז למחקרים משלהם . קל...  אל הספר
מוסד ביאליק