רענן ריין מבוא שובו של חואן דומינגו פרון ( Per › n ) לשלטון לאחר גלות ממושכת עורר בלב רבים תקווה להחזרת היציבות הפוליטית בארגנטינה . מאז הודח בהפיכה צבאית בספטמבר 1955 ניסו משטרים פוליטיים שונים – אזרחיים וצבאיים , דמוקרטיים ואוטוריטריים – להבטיח יציבות ופיתוח תוך כדי הדרת הפרוניזם ותומכיו מן המערכת הפוליטית . מפרון , שהפר את כללי המשחק הדמוקרטי בתקופת נשיאותו , נשללה הלגיטימיות הפוליטית , וגם מן התנועה הפרוניסטית – שעמוד השדרה שלה נותר מעמד הפועלים , שנשאר נאמן לפרון – נשללה הלגיטימיות הזאת . כל הנסיונות הללו עלו בתוהו ולוו בהפיכות צבאיות , באלימות פוליטית ובדיכוי ממלכתי , ובתוך כך הלך והעמיק השסע בחברה הארגנטינית בין המחנה הפרוניסטי למחנה האנטי פרוניסטי . פרון עצמו מצא מקלט בכמה מדינות באמריקה הלטינית ( הוא התגלגל מפרגוואי השכנה לפנמה , לוונצואלה ואחר כך לרפובליקה הדומיניקנית , ( שאחדים משליטיהן חלקו לפחות היבטים מסוימים של תפיסתו הפוליטית , אולם את כולן נאלץ * אני מבקש להודות לאילון בראל , לאפרים דוידי , לרפי מן ולעתליה שרגאי על הסיוע באיתור כמה מן המקורות לצורך כתיבת מחקר זה . . 1 ...
אל הספר