2. ההיבט הטקסטואלי

לאור הכרת הטכניקות הספרותיות של בעל דה"י נבחנו מחדש מקראות בספר דברי הימים שמתרגמים , פרשנים ובעיקר חוקרים בני זמננו ראו בהם 'תוספות מאוחרות , ' 'שיבושים' משוערים , 'מחיקות' ו'תיקוני טקסט' למיניהם . בחינה זו לא רק שלא הותירה מקום לאותן ההשערות , המחיקות והתיקונים , אלא אף העלתה הבנה חדשה של כתובים שונים , מתוך הכרת הטכניקה הספרותית וההיסטוריוגרפית שהכתיבה את צורתם 3 הנוכחית . נמצאנו למדים כי שינויים אחדים בין ספרי שמואל ומלכים ובין ספר דברי הימים הנם תוצר המעורבות הספרותית של מחבר דה"י בכתובים הקדומים , ולא תוצאה של 'רשלנות' ו'שיבושים' מידו או מידי מסרנים ומעתיקים שבאו אחריו , ואף לא 'תוספות' מידי סופרים מאוחרים . השיטות שהמחקר חושף נותנות לנו גם מושג מה על השימוש החופשי שאולי נעשה בכתובים קדומים — להוציא את התורה — בתקופה הקדם קנונית של נוסח המקרא . רוצה לומר שבתקופה ההיא המעתיקים והמסרנים לא הגבילו את עצמם לשימור הטקסט הקיים , אלא תיקנו ושינו , כדי , למשל , ליצור הרמוניזציה טקסטואלית או כדי לתת מובן כלשהו לכתוב מוקשה , כפי שעשה בעל דה"י בכתובים שנטל מספרי שמואל ומלכים .  אל הספר
מוסד ביאליק