ברגיל , ההיסטוריון המשנה תורתי יוצר קשר מפורש בין דבר ה' ובין מאורעות היסטוריים . לדידו , דבר ה' הוא כוח מניע בהיסטוריה , בבחינת מילה היוצרת היסטוריה . דבר ה' לא ישוב ריקם עד אשר ישיג את מלוא יעדו , בדיוק כפי שנצפה מראש בידי נביא , וכלשון הכתוב : "כי לא יפל מדבר ה' ארצה אשר דבר ה' על ... וה' עשה את אשר דבר ביד עבדו" ( מל"ב י , י , והשווה : מל"א ח , כד , נו ; וכן יהר כא , מה ; כג , יד טז . ( כלומר דבר ה' מכתיב את מהלך ההיסטוריה ומתגשם . תפקודו זה מודגם במקומות מספר בספרי נביאים ראשונים , למשל , במל"א יג , א לב מסופר על נבואתו של איש האלוהים מיהודה על המזבח שהקים ירבעם בבית אל ועל המעשה עם הנביא מבית אל . במל"ב כג , טו כ מסופר על התגשמות הנבואה : "ויטמאהו כדבר ה' אשר קרא איש האלהים אשר קרא את הדברים האלה . " דוגמה אחרת , במל"א יד , ו טז מסופר על נבואת אחיה השילוני על בית ירבעם בן נבט . במל"א טו , כט נאמר : "ויהי כמלכו ( בעשא — י"ק ) הכה את כל בית ירבעם לא השאיר כל נשמה 98 לירבעם עד השמידו כדבר ה' אשר דבר ביד עבדו אחיה השילני . " סכימה תאולוגית זו משמשת גם כטכניקה ספרותית בהיסטוריוגרפיה ה...
אל הספר