חלק ראשון : הגדרת ממדי הבעיה ראוי לפוגג את המתח וההתרגשות סביב המפגש בין התורה , לומדיה ושומריה לבין התרבות הכללית . טעות היא לחשוב שזו בעיה של דורנו . בכל הדורות באו יהודים במגע עם גויים , קיבלו מהם , העניקו להם , למדו את שפתם . בכל הדורות יצאו היהודים נשכרים מהדיאלוג הזה , וגם שילמו עבורו מחיר יקר , לעיתים עד התבוללות . בכל הדורות התנהלו ויכוחים בין החכמים בדבר שיעור ההתקרבות הרצוי , והיו מחלוקות בדבר היקף הלימוד בחכמות חיצוניות , בסוג המקצועות הנלמדים , בזמן המותר ללמדם וכדומה . היו תקופות שבהן התירו יותר , היו אישים ותקופות שהגבילו יותר . היו תקופות שבהן נזקקו לתקנות מחמירות כדי למנוע התבוללות , והיו תקופות ומקומות שבהם עודדו התקרבות . אין אנו נבדלים בעניין זה באופן משמעותי מדורות קודמים . בישיבת "הר עציון" יצא לאור לפני מספר שנים הקובץ : "ממלכת כהנים וגוי קדוש , " שחלק ממנו הוקדש לדיון בנושאים אלו . במאמר של ראש הישיבה , הרב אהרן ליכטנשטיין , "טובה חכמה עם נחלה , " הופיע ניתוח , המסכם את הסוגיה באופן מאוד מאוזן ומאופק . מי שרוצה - יכול לקרוא באותו עניין גם את המאמר של הרב זיני שהת...
אל הספר