יוסי שריד היה חבר הכנסת היעיל ביותר בכל הזמנים . אין טעם לברר כמה חוקים בדיוק הצליח לחוקק בשלושים ושתיים שנותיו בכנסת ומה היתה מכסת השאילתות שלו , מפני שתרומתו העצומה לקידום השאיפות ההיסטוריות של המחנה שלו היא משהו שמעבר לחוקים ולשאילתות . מוזר שהמחנה הזה נפרד ממנו בטקסים צנועים בלבד , או לכל היותר בראיונות מחמיאים , ולא ערך לכבודו מפגן הצדעה באצטדיון רמת גן . הוא היה ראוי לכך . השירות שהושיט לשמאל כחבר כנסת באופוזיציה לא נפל מתרומתן של שמונה ממשלות ליכוד להגשמת רעיונות הימין . כשיוסף בן יעקב שריד נבחר לכנסת ביום האחרון של חודש דצמבר , 1973 שלטה מדינת ישראל מהירדן ועד מערב סיני , מהחרמון ועד אופירה . רק קומץ חברי כנסת , פחות ממניין , מלמלו משהו על מדינה פלסטינית . קריית ארבע , ימית , נצרים וכפר דרום שכנו לבטח בלב הקונסנזוס . עד ליום פרישתו לגמלאות , אפילו ירושלים נעשתה לסלע מחלוקת . לשריד היתה מניית יסוד בתפנית הקוטבית הזאת בדעת הקהל . במשך שנות דור הוא ניהל קרב רטורי עז באינסטינקטים הפטריוטיים של העם ושל מנהיגיו , ובסופו של דבר הצליח לדכא אותם . גם את הליכוד הכריע אפיים ארצה . שריד זי...
אל הספר