בפרשת היחסים בין פרישמן לשלום עליכם , אתה מוצא שתי רשויות , ואין רשות אחת נוגעת בחברתה . היחסים האישיים של שני הסופרים היו ידידותיים ביותר , ואפשר לומר חמים ונלהבים . לא כן היחסים הספרותיים . שני סופרים עשויים להיות ידידי נפש , ולא להעריץ זה את זה מבחינה ספרותית . בעוד ששלום עליכם העריץ את כשרונו הספרותי של פרישמן למעלה משיעור כוחו , העריך פרישמן את שלום עליכם למטה משיעור כוחו . פרישמן , המבקר החריף של ספרותנו , לא הרגיש בגאונו היוצר של שלום עליכם . פרישמן טעה בהערכתו את שלום עליכם , כשם שטעה בהערכתו החד צדדית את ביאליק . הוא הספיק לתקן את טעותו , בלא שיודה בכך במפורש , כשם שטעה בהערכתו את פרץ , ומקצת טעותו תיקן בהבלעה יתירה בפיליטונים שלו ביידיש . הוא הדין בשלום עליכם , אלא שאת משפטו המעוות על שלום עליכם לא תיקן , שכן הוא ניתן ב"פרצופו , " שכבר נכתב לאחר מותו של המחבר הגדול — ופרישמן שוב לא חזר להעריך את שלום עליכם . ביום לא בהיר אחד , בכ"ח אדר תרמ"ח , הודיע י . ל . קאנטור לעובדיו , כי " היום" פוסק להופיע ממחרתו . הדבר פגע בדוד פרישמן , עוזרו הראשי בעיתון , פגיעה חמורה . יותר משדאב על...
אל הספר