המאמרים שייחד פרישמן לדמויות סופרים ואישים , חברו בספרו "פרצופים , " שהוא חטיבה מיוחדת בין כתביו . רוב המאמרים הם "נפשות" לסופרים שהלכו , ומיעוטם נכתבו עם חג יובלו של הסופר . אין אלה מאמרי ביקורת במובן הרגיל , אלא העלאה מכלילה ומייחדת של דמות הסופר , בתוספת נופך של חגיגיות ומתוך התייחסות חיובית בדרך כלל . בדיוקנו של איש המעלה , ביקש פרישמן על הרוב את הקו האחד והיחיד , המעמיד את האישיות על יסודה ; הוא ביקש להעמיד את הסופר על נקודה מרכזית בדמותו וציון הקו העיקרי ביצירתו . פרישמן עצמו קרא לכך ביקוש " העצם שבאדם . " שלא כסוקולוב , למשל , ב"אישים" שלו , שנתן לנו את האיש על חיצוניותו ועל פנימיותו , על גזעו ועל יחסו , על רקעו ועל סביבתו , ביקש פרישמן את הקו המרכזי והעיקרי באופיו של האיש כיוצר ובמהות יצירתו , ומסביב לקו הזה בנה את כל פרצופו . הדיוקנאות הטיפוסיים שלו בנויים בעיקר על מגע אישי עם אב הדיוקן , על פגישה ראשונה עם הסופר בהתגלותו האישית , ראייתו מקרוב כאדם בסיטואציה מיוחדת או מייחדת , ומיצוי המופלא שבו , שכן כל אדם , ויוצר בפרט , יש בו משהו מן המופלא . ואם לא הכיר פרישמן את הסופר בא...
אל הספר