כדאי לעמוד במיוחד על הקונטרס "תוהו ובוהו , " שהחריד את הספרות העברית כולה מרבצה . קונטרס זה , שיצא בשנת תרמ"ג בהוצאת א . י . שפירא — שהוציא באותם הימים את רוב קונטרסיו המקוריים ותרגומיו של פרישמן , לאחר שרוב העיתונים והוצאות הספרים סגרו בפני המבקר הצעיר והחצוף את שעריהם — זעזע את אמות הסיפים של הספרות באותם הימים . כבר בשם עצמו היה משום התגרות בציבור הסופרים : "תוהו ובוהו" ( סגולה לדבר אחד ) נתונה ומסורה לכל עדת בני ישראל חוץ מן המחברים והמו"לים והסופרים . " עלוב בצורתו החיצונית , הבקיע הקונטרס את חומת הקרתנות המשכילית המליצית שבעיתונות העברית . אדמת הספרות רעשה לקול צחוקו השטני של פרישמן , שהתגרה בחוצפה יתרה בסופרים הקטנים והגדולים גם יחד . ° בקונטרסו החל פרישמן בדרכו של א . א . קובנר ב"צרור הפרחים" שלו : הוא בדק בזכוכית מגדלת "סדר שנה אחת של "המליץ" ( שנת , ( 1882 בדיוק כפי שעשה קודמו * . הוא הוציא והוקיע לעיני הציבור , כל אותו קש וגבבא שנתפרסמו באותה שנה ; קטעים גדולים שמהם אתה רואה בעליל אותה בערות ואיוולת ואותה ריקנות וקרתנות , אותו סלסול לשוני ומליצה ואותו פטפוט חסר טעם של הכתבני...
אל הספר