" לא אליכם בחורי ישיבות וואלאז'ין , מיר וכדומה , אשר סמולנסקין הוא המצביא צבאותיכם , לא אליכם , בטלנים שלא בגרו עוד , אשר הוא הנו האחד היוצא והבא לפניכם , ולא אליכם , המתחככים אחורי התנור והכיריים , אשר מלה משפה זרה היא לכם כבר חכמה ואשר לשמע שמות חדשים כפויסט ושקספיר תקרעו סגור עיניים ולבכם ימלא תמהון , לא אליכם מלחכי פינכא , אשר למקרא הלכה פסוקה , שסמאלנסקין יחמם אותה ויתנה כחדשה , תקראו הפלא ופלא , לא אליכם אנכי קורא את הקריאה הזאת כי אם אליכם , אליכם אנשי בינה , אליכם אשר לכם טעם וחיך , אליכם אשר כבר ידעתם טעם ספרות אירופית , אליכם יקרא קולי , קומו נא אתם וענו בו : איזה טעם מצאתם בהגיונותיו ובהתפלספותו של הסופר הזה ? מה חדש ואתם לא ידעתם ? למה יתפאר סופר כזה ביהירותו כי ממנו נפתחה תקופה חדשה בתולדות ישראל . " ? פנייה רטורית נלהבת זו , הבנויה על חזרה מחומשת על הביטוי "לא אליכם" בחמישה פסוקים רצופים , לעומת החזרה הניגודית המחומשת גם היא "כי אם אליכם ... " לקוחה "ממסתרי ספרותנו . " פרישמן רואה את סמולנסקין עומד בראש המחנה הגדול של בחורי הישיבה שנתחמצו , של האברכים הבטלנים למיניהם שאינ...
אל הספר