דוד פרישמן ידוע ברבים בפכחונו , בספקנותו , בכוח השלילה שבו , בחיוכו האירוני , שלא מש משפתיו . מקצת ויותר ממקצת ליצנות וקונדסנות היו בו , גם בכתיבתו וגם במשאו מתנו עם הבריות . אך מעטים הם היודעים , כי מתחת להשתחצנות ולהתבדחות היו חבויים אמונה גדולה ואידיאליזם גדול . ושמא דווקא משום שהיה בעל אמונה ואידיאלים , בעל נטיות והשקפות נאצלות , התמודד עם כל מה וכל מי שעמד נגד דמות הרוח , המוסר והספרות שקבע לעצמו . אמנם , קשה למצוא שפה אחת ודברים אחדים ביצירתו הספרותית בכלל , ובביקורת שלו בפרט , מאז ימי נעוריו ועד ימי זקוניו ; ופעמים שאתה מוצא סתירות גדולות בין מאמר למאמר בתקופות שונות בחייו . ואף על פי כן יש אחדות לדמותו הספרותית , אחידות בהשקפותיו וקביעות בתביעותיו . הוא עצמו צמח וגדל מתוך היהדות וגם מתוך ספרות ההשכלה . ויש להדגיש את הדבר הדגש היטב . שו רשיו ביהדות ובהשכלה עברית חזקים יותר מכפי שדימו סופרים הרבה שנתעסקו באישיותו . אד בתוכנו וכלפינו היה איש אירופה בכל הופעתו . הוא ייצג את אירופה בתוך ספרותנו והיה כביכול ציר ושגריר שלוח ליהודים . זאת כבר אמרו רבים . אך לא מדובר בייצוג בלבד , אלא ג...
אל הספר