רעיון התחיה בצורתו המודרנית , העלה את הספרות העברית לשלבי התפתחות אחרים , סלל לפניה מסלולים חדשים וקידם אותה בצורתה כבסגנונה . ניתן לומר , כי הספרות יצאה למרחב , שבו היא מצויה עד עכשיו . היא חרגה ממסגרותיה והרחיבה תחומיה לשקף את הווייתו הקונקרטית של העם ואת נסיונו הנפשי של היחיד . היא פנתה לדבר אל העם כולו ולכבוש אותו אל האידיאלים שלה . היא נתכוונה להרחיב את חוג קוראיה , עם שהיא מספקת להם כל מה שספרות נורמאלית עשויה לספק , בצאתה מצמצומה היהדותי אל העולם במלוא תפוסתו . היא חידשה את לשונה תוך הרחבתה על כל שכבותיה ההיסטוריות והתאמתה לכושר ביטוי של צרכים ושאיפות חדשים . רגילים אנו לשכוח מומנט היסטורי חשוב . בשלוש העשיריות האחרונות של המאה התשע עשרה , נכנס למעגל ההתוודעות העצמית , המרכז היהודי הגדול בפולין הקונגרסית , שהיתה מבחינה מדינית חלק ממדינת רוסיה , אבל יחידה בפני עצמה מבחינה תרבותית . באותן השנים נתעוררו יהודי פולין אל ההכרה הלאומית החדשה ; מקובצים בעיירות קטנות ובכמה ערים גדולות ( ורשה , לודז' לובלין , זאמושץ , ( סמוכים אל העם הפולני , שהוא עצמו נאבק לעצמאותו הלאומית ולחירותו המדינ...
אל הספר