בתקופת המעבר מהשכלה לתחייה . וראה זה פלא , עם כל התקוממותם על ספרות ההשכלה ו על צמצום האופקים שבה ועל סגנונה הנמלץ , על קרתנותה ועל דילדולה , הם עצמם ינקו עיקר יניקתם ממנה , ולא עוד אלא לתקופה ארוכה לא יכלו הם עצמם להשתחרר ממסורותיה ומשיגרותיה . תודעתם והכרתם מורטו והעלו ברק מהפכני , אך בטבעם הרגשי הסמוי להם עצמם , היו צמודים לכוחה המשמר . המדובר לא רק בראשית צעדיהם , בטרם נצנצה בהם ההכרה הספרותית החדשה , אלא גם כשנתבררה להם משימתם החדשנית . תקופה ארוכה לא יכלו להשתחרר מכמה מנטיותיה ומנהגיה ודרכי הבעתה ולשונה . הלוא בכל יסודי חינוכם היו נטועים בה ובתוכה , וממנה שאבו את השכלתם הספרותית הראשונה . דווקא משום שנשתייר בהם משהו , ויותר ממשהו , מספרות ההשכלה , נתפתחה בהם במיוחד רגישות מופלגת לפגמיה . עם שהתאמצו הם עצמם להתגבר על חולשותיהם המשכיליות , שנכרכו בהם ואחריהם ימים מרובים , לבשו רוח קנאה לבער אותן מן הספרות . הרי זה חוק בתורת הנפש , כי האדם מוכן ומזומן להתריע בקולי קולות על מומים שעלו בחברתו או בזולתו , דווקא משום שהמומים האלה מצויים בחלקו גם בו , או לפחות היו בו לשעבר ונשארו כזכר מכ...
אל הספר