לחימה עקרה: מאבק הנשים להתגייס ל'גדוד העברי' ב־1918

מאיר חזן ' מן העבודה דרך הנשק אל העבודה . ' רחל ינאית , 1918 מבוא ' להלחם בנשק , לנפול חללים ולהשאיר קברות בשביל העתיד . ' במילים אלה , שנאמרו בוועידת המתנדבים שהתקיימה ביפו באמצע פברואר , 1918 הגדיר בבהירות משה סמילנסקי את שאיפות הצעירים הארץ–ישראליים שחפצו להתנדב לצבא הבריטי בשלהי מלחמת העולם הראשונה . מטרות הגדוד העברי שהם חלמו לייסד היו להשתתף בשחרורה של הארץ וליצור באמצעותו גרעין של מיליציה צבאית יהודית . אבל משמעותי יותר מהחזון הצבאי , שרק מקצתו התגשם , חשוב היה הייעוד שחזה סמילנסקי – איש העלייה הראשונה , איכר מרחובות ולאחר מכן מראשי התאחדות האיכרים – ל'שפיכת דם' יהודי על אדמת ארץ ישראל . הקרבת דמם של יהודים כוונה לסייע ביישומה של הצהרת בלפור שפורסמה לא מכבר , אך בה בעת גם נועדה לשמש כ'ערך חינוכי לדורות . מעשה אבות סימן לבנים . ' ! מעניין עקרוני ומהותי זה – הערך הרעיוני–חינוכי של ההתגייסות ומוטיב ' שפיכת הדם , ' וראייתם כמעין מעשה בראשית בהגשמת המטרות המדיניות של הציונות – נבעה תביעתן של נשים יהודיות צעירות , שרובן נמנה עם מחנה הפועלים , להתנדב לגדוד העברי בשנת . 1918 * מאמר זה נ...  אל הספר