בין חיוב הגולה לשלילתה ב'מסע אבישלום' מאת יעקב שטיינברג

חנן ח ֶ ב ֶ ר א השלילה הציונית של הגולה היא ביסודה מנגנון שתכליתו להצדיק את הבחירה בארץ ישראל כיעד להגירת היהודים מאירופה . את עצם המונח ' גלות' מגדיר המונח ' מולדת , ' השולל אותו . ' גלות' ( Diaspora ) מיוסדת על המילה היוונית , (››››››››) Diasperein שמשמעותה ' לזרוע מעבר , ' וככזאת היא מציינת מתן שם לאחר , שמבחינה היסטורית מציין קהילות שנעקרו ממולדתן בתהליכים של הגירה או הגליה Braziel and Mannur ) . ( 2003 : 1 ' גלות' מוגדרת אפוא על ידי שלילתה של ה'מולדת' שממנה גולים , ועל כן היא כוללת בתוכה , מיניה וביה , את הצורך בתיקונה של הגלות באמצעות המולדת . ההכרה ההיסטורית הנוקבת שאירופה מקיאה מתוכה את יהודיה , בייחוד לאחר גלי הפוגרומים בסוף המאה התשע עשרה וראשית המאה העשרים , הובילה את הציונות לקביעת בלעדיותה של ארץ ישראל כיעד לגלי ההגירה היהודית מאירופה . לשם הבלעדיות הזאת היא הציגה את זכות הישיבה של יהודים בפלשתינה כזכות טבעית והיסטורית המוקנית ללאום וליחידים מתוקף שייכותם ללאום . על אף השימוש בשם התואר ' טבעי , ' את המהלך הלא מובן מאליו הזה של הבחירה בארץ ישראל כמולדת – ולא ביעדי הגירה אחר...  אל הספר