'השבועון המסוים' ומשפטי השואה בישראל: העולם הזה בין משפט קסטנר ומשפט אייכמן

יחיעם ויץ מבוא מדינת ישראל בשנותיה המוקדמות היתה עדה לשני משפטים מרכזיים שעסקו בשואת יהודי אירופה . הראשון הוא ' משפט קסטנר' בשנים . 1958-1954 המשפט הסעיר את הציבור בישראל , עורר ויכוחים נוקבים על התנהגות היהודים בשואה , זעזע את המערכת הפוליטית וגרם להפלת הממשלה בראשותו של משה שרת . המשפט השני הוא משפט אייכמן בשנים , 1962-1961 שריגש את החברה הישראלית ונחשב עד היום ל'אירוע מעצב . ' על ההתרגשות בציבור כשנודע על לכידתו של אדולף אייכמן העיד נתן אלתרמן בכתבו על ' אישה יהודיה [ ... ] בערב יום חול , ברחוב , סמוך לתחנה המרכזית בתל אביב [ ... ] עמדה רגע התנודדה ונפלה מתעלפת . ' כמו למשפט קסטנר היה גם למשפט אייכמן ממד תקשורתי בולט , נוסף על הממד המשפטי וההיסטורי . המשורר חיים גורי , שסיקר את המשפט מטעם היומון למרחב , תיאר את האווירה ששררה במרתף העיתונות ביום הראשון של המשפט : היום הראשון הולך ומסתיים . למטה , במרתף העיתונות , אני רואה את חרושת תעשיית הידיעות עובדת בקצב מטורף , מאות עיתונאים מתקתקים על מכונות כתיבה , מטלפנים , בעוד עשרות בקבוקי בירה ריקים ומלאים מכסים את השולחנות  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב