אליזבט גולדווין עמנואל לוינס הבחין בבירור בין כתיבתו הפילוסופית וכתיבתו ' היהודית . ' ספריו הפילוסופיים מופנים לכל אדם העוסק בפילוסופיה ; אין בהם כמעט התייחסות ליהודים כקבוצה אתנית או לאומית נפרדת . ועם זאת , לפי דעתו ועדותו הפילוסופיה שלו היא סוג של ' תרגום ליוונית' של תכניה המרכזיים של היהדות . בכתיבה זו הוא מקפיד שלא לדבר על היהדות או על היהודים , והוא מתייחס לתנ"ך כאחד משני יסודות מכוננים של תרבות המערב לצד תרבות יוון . זהו מימוש הלכה למעשה של עניין שהרבה לכתוב עליו ב'כתיבתו היהודית , ' הווה אומר , שליחותה האוניברסלית של היהדות . הקשרים העמוקים שבין חלקי יצירתו והלכידות של כלל מפעלו של לוינס נדונים במחקר , ולא בכך אעסוק כאן . במאמר זה אסקור כמה היבטים בהשקפתו של לוינס על תפקיד היהודים והיהדות בעולם ויחסם למי שאינם יהודים , כפי שהוא מבטא אותה בכתיבתו היהודית , ואבחן עמדה זו , שהיא פתוחה לאוניברסלי , כמקור השפעה וכמושא לשליחות , בלי לאבד את ייחודיותה ושליחותה . * תודתי למדרשה באורנים ולמכון הרטמן , ששיתוף הפעולה ביניהם אפשר לי את כתיבת המאמר הזה . . 1 ראו למשל : עמנואל לוינס , אלוהים...
אל הספר