א . פתיחה על ההשוואה שבין דוד ליעקב , בכל הנוגע לקשרים משפחתיים , עמדנו בהרחבה בפרק הקודם . בפרק זה נעמוד על המשכה של ההקבלה , בפרשת נבל הכרמלי ( שמ"א כ"ה . ( בתחילת הפרשה ממשיכה הקבלתו של דוד ליעקב , והמקבילה ללבן בפרשה זו היא דמותו של נבל . ההקבלה מתבססת על הנקודות הבאות ' : א . בשני המקרים מדובר על אדם השומר במסירות רבה על צאנו של אחר = הייתי ביום אכלני חרב וקרח כל י לה ( בראשית ל"א , מ . ( חומה היו עלינו גם ל י לה גם יומם ( שמ"א כ"ה , טז . ( ב . בשני המקרים מדגיש השומר המסור את העובדה שהצאן נשאר שלם , ללא חיסרון : לחלץ ועזיך לא שכלו ואילי צאנן לא אכלתי . טרפה לא הבאתי אליך ... ( בראשית ל"א , לח-לט . ( לא הכלמנום ולא נפקד להם מאומה ( שמ"א כ"ה , ז . ( ג . בשני המקרים מתלוננים השומרים על בעל הצאן שקיפח את שכרם . לתךןלף את משכרתי ? גשרת מנים ( בראשית ל"א , מא . ( . 1 פרק זה מבוסס על מאמרי ' "ואת עבדו חשך מרעה" - בין פרשיות יעקב לפרשת דוד
אל הספר