בו בזמן שמעמדו של דוד בן גוריון התבסס כמנהיג ציוני , ומעורבותו גברה בזירה האמריקנית , היה אבא הלל סילבר למנהיג הציוני אמריקני החשוב מכולם . עובדות אלו והשהיות הממושכות של בן גוריון בארצות הברית בנו מערכת קשרים מתמשכת והדוקה בין שני המנהיגים . בחינת יחסי הגומלין בין סילבר לבן גוריון חשובה במיוחד , ויש בה כדי להוסיף להבנתנו את דרכי הגיבוש של המדיניות הציונית בזירה הבין לאומית והאמריקנית בשנות הארבעים . בדיקת יחסי הגומלין בין בן גוריון ובין סילבר מלמדת ששניהם ניהלו מאבק מתמשך לכל אורך שנות הארבעים , עד להדחתו של סילבר ביזמת בן גוריון בשנת . 1948 היריבות בין בן גוריון וסילבר באה לידי ביטוי בעמדתו של סילבר בנוגע למאבק בין בן גוריון לווייצמן בסוף שנות השלושים ובמחצית הראשונה של שנות הארבעים . באותו הזמן אפשר להבחין בתמיכה מתמשכת של סילבר בווייצמן בארצות הברית . מלבד זה , וייצמן היה אחד המשפיעים החשובים בהכנסתו של סילבר למרכז הפעילות הציונית בארצות הברית , תחילה כיושב ראש המגבית המאוחדת , ובשנת 1943 כיושב ראש ועד החירום . סילבר היה לציר של מחנה פוליטי , ובמחצית השנייה של שנות הארבעים הצטרפו א...
אל הספר