ג. פוליטיקאים או שתדלנים

פרשת הבנק מלמדת על דפוס שחוזר על עצמו אצל ציוני אמריקה , הרצון לעשות שימוש בכוחם הכלכלי ולמסדו כדי להשפיע על מבנה התנועה הציונית העולמית . יש דמיון בין התנגדותו של ברנדייס להקמת קרן היסוד בסיום מלחמת העולם הראשונה , על פי המתכונת שהציע וייצמן , ובין הניסיונות להקים בנק ציוני ב . 1940 ברנדייס הציע להקים מערך מבוזר של חברות כלכליות שיפעלו עצמאית ובלי תלות למען פיתוח תשתיות בארץ ישראל , וינהלום התורמים האמריקנים . בשני המצבים מדובר בהקמת מוסד כלכלי ציוני , שעצם הקמתו הייתה משנה את מבנה המערכת הכלכלית הציונית . ביזור הפעילות הכלכלית היה פוגע בסמכות המוסדות הנבחרים של התנועה הציונית וגורם להעברת חלק מסמכויותיהם לידי ציוני ארצות הברית , ובה בעת לשינוי אופי הפעילות הכלכלית הציונית וניהולה כמעט ברוח אמריקנית על פי מדדים עסקיים ולא רק באמצעות תרומות . . 72 ראו מכתבו של אליעזר קפלן בנוגע לפעילות בנק הפועלים בארה"ב ; מכתב אליעזר קפלן ללואי ליפסקי , , 12 . 10 . 38 אצ"מ , . S-53 85 . 73 מלבד מה שהוזכר בתחילת הפרק , ראו : פריזל , לאחר הצהרת בלפור , עמ' . 250-226 פרשת הבנק מצטרפת לניסיונות החוזרים ו...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב