א. ההנהגה הציונית־אמריקנית והשאלה הערבית

ארצות הברית הייתה מרכז הפעילות העיקרי של הנהגת התנועה הציונית בעשור שקדם להקמת מדינת ישראל . בזמן מלחמת העולם השנייה כינו אותה ראשי הממסד הציוני בארץ ישראל ' מקלט אחרון לציונות בעולם , ' ונקבע ' חוץ לארץ פרושה ראש וראשונה אמריקה . ' בעת התעצמותה של הציונות האמריקנית צמח והתבסס מעמדו של דוד בן גוריון כמנהיג ציוני . ההכרה בחשיבותם של ציוני ארצות הברית הייתה אחת מאבני היסוד של פעילותו הפוליטית בעשור שקדם להקמת מדינת ישראל ואחד ממקורות עצמתו . שילוב עצמתם של ציוני ארצות הברית ובן גוריון העלה את מערכת היחסים ביניהם למרכז הפעילות הפוליטית הציונית בכלל . בחינת היבטים שונים של הדו השיח בין בן גוריון והממסד הציוני להנהגה הציונית האמריקנית מאפשרת להבין לעומקן כמה סוגיות שעמדו במרכזו של סדר היום הציוני באותו הזמן . בחינתן של סוגיות אלו יכולה להבהיר מה היה מעמדם של ציוני ארצות הברית בתנועה הציונית , ואילו גורמים ארגוניים , כלכליים ופוליטיים השפיעו על בן גוריון והנחו אותו בפעולותיו בארצות הברית . מלבד זה אפשר לבחון לאורו של דו שיח זה את מעמדם של יהודי התפוצות בתנועה הציונית ואת קשרי הגומלין בין היי...  אל הספר