ב. ציוני ארצות הברית והתנועה הציונית

הברית על יכולתם להשפיע על המתרחש בתנועה הציונית . באותו הזמן פעלו ציוני אמריקה בתנועה הציונית כארגון פילנתרופי בעיקרו . פרק זמן זה אופיין בירידת כוחם ומעמדם של ציוני ארצות הברית ובצמצום היקף פעולתם . בשלב השני שבו עוסק הספר חזרו ציוני ארצות הברית להיות כוח פוליטי חשוב בתנועה הציונית העולמית , ובה בעת חלה עלייה חדה בהיקף פעולתם בארצות הברית עצמה . אפשר לראות שמאבקו של ברנדייס לא היה אירוע חד פעמי ויוצא דופן בתולדות הציונות האמריקנית . הרצון להשפיע על מבנה התנועה הציונית חזר והתעורר בסוף שנות השלושים , ותהליך התעצמותה של הציונות האמריקנית שימש לו כזרז . ראשי הממסד הציוני בארץ ישראל ובעולם לא התעלמו מן האתגר המורכב שניצב לפניהם בעקבות שינוי דפוסי הפעילות של ציוני ארצות הברית . בחודש ספטמבר 1939 נדרש יוסף שפרינצק , חבר הנהלת הסוכנות וממנהיגי תנועת העבודה בארץ ישראל , לדרכי ההתארגנות של התנועה הציונית העולמית במציאות של מלחמה עולמית . דבריו לימדו על הכרתו בתפקיד הייחודי של יהדות ארצות הברית במלחמה כזאת . לדעתו , חשיבותה של יהדות אמריקה במלחמת העולם הראשונה הייתה מכרעת , והיא תוכל למלא תפקיד...  אל הספר
מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות, אוניברסיטת בן-גורין בנגב